ירקות

אביר הבצל ואביר השום

0
0

אגדות
אביר הבצל ואביר השום
אביר הבצל ואביר השום

נסיך אחד יצא לשוט בארץ ובמסעותיו הגיע אל אי קטן ונידח. כאשר עלה על החוף קיבל אותו מלך האי בכבוד רב ואמר לו:
– בואה לארמוני, אורח יקר, ואכבד אותך בסעודת –מלכים!

אכן הייתה זו סעודה כיד המלך: בשר ודגים, עוף ופשטידה, פירות ומשקאות. בתום הסעודה שאל המלך את אורחו: “הערבה לחכך סעודתי?”
” ערבה עד מאוד, הוד מלכות!” השיב הנסיך “אולם, אם לא הטעני חכי, חסר בסעודה ירק אחד חשוב ביותר”.

“ומהו ירק זה?” שאל המלך בסקרנות. שתק הנסיך ולבסוף השיב: “הבצל!” “בצל?” חזר המלך על המילה בפליאה רבה כי ירק זה לא היה ידוע באותו אי. “מה טיבו של ירק זה?”

“אני מתפלא מלכי שאתה לא מכיר את הבצל” אמר הנסיך “זהו צמח עז וחריף, ראשו באדמה ורגליו בשמים. בשרו עשוי פצלות לבנות, וכל המפשיטו – תדמענה עיניו. אולם אין עוד כבצל המוסיף טעם לכל מאכל. ואם על המלך טוב, אצווה על טבחי כי יכין לך סעודה מבוצלת – ואתה תטעם ותשפוט”.

נאות המלך: “יבשל הטבח – ואני אטעם!” למחרת ישבו שוב הנסיך, המלך ופמלייתו אל השולחן לסעודה. הטבח של הנסיך הכין לכבודם סעודת צלי מבוצל מעשה אמן, וריח ניחוח מילא את כל החדר. לא עברו דקות רבות וכל המסובין התחילו משקיעים עצמם באכילה, והמלך כילה את מנתו ראשון וקרא בקול רווי תענוג: “מימי לא בא כטעם הזה אל פי!”

כאשר הגיעה עת הפרידה נתן הנסיך שי למלך האי – טנא מלא בצלצלים לשתילה ולגידול. לאות תודה מילא המלך את הטנא דינרי זהב, וגם תואר אצולה העניק לו “אביר הבצל”. והנסיך חזר אל ארצו שמח וטוב לב.

מקץ חודש ימים הגיע נסיך חדש לבקר באותו אי נידח. נסיך זה התקנא באביר הבצל וביקש גם הוא לנסות את מזלו באי, שמלכו שוקל לאורחיו דינרי זהב תמורת בצלים. האורח החדש נתקבל על ידי מלך האי בכבוד רב, ואף הזמן לסעודת מלכים בארמון. בתום הסעודה שאל המלך את אורחו הנסיך:
“הערבה לך סעודתי לחכך, אורחי – נסיכי?”
“ערבה להפליא, הוד מלכותו” השיב הנסיך “אולם אם לא הטעני חכי, חסר בסעודתך תבלין אחד חשוב ביותר”.
“ומה חסר בתבשיל?” תמה המלך.
שתק הנסיך ולבסוף השיב: – “שום…”
“ובכן, מה אם שום דבר לא חסר?” שאל המלך, שכן ירק, הנקרא שום לא היה ידוע באי.
“תמהני, מלכי, כי לא תכיר את השום” אמר הנסיך “זהו קלח בעל אצבעות, שבשרו לוהט ואין כמוהו המוסיף טעם תבשיל. ואם על המלך טוב אצווה על טבחי כי יכין לך סעודה מתובלת בשום, ואתה תטעם – ותשפוט”.

ביום למחרת שוב ישבו הנסיך, המלך ופמלייתו אל השולחן, והטבח של הנסיך הכין לכבודם סעודה מתובלת בשום. המלך אכל ממנה, התעטש ואמר: “אכן, נסיכי האורח, לא בה כשום הזה לטעם ולריח!”
כאשר הגיעה שעת הפרידה, נתן הנסיך שי למלך האי: סל מלא שומים עגלגלים. לאות תודה מילא המלך את הסל מן האוצר היקר ביותר אשר בגנזיו – פקעות בצל לרוב! וגם תואר אצולה העניק לו “אביר השום!”

הנסיך המאוכזב עזב את האי אך לא חזר לארצו…

האגדה הובאה מאתר מועצת הירקות.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן