הסימנים שהופעתם בעת כל הליך רפואי עלולה לרמוז על התרשלות בטיפול ■ עו”ד פייל; “קיימת תופעה נפוצה ומצערת של מטופלים ובני משפחותיהם החוששים מלהתלונן לרשויות על טיפול לקוי לו זכו, מחשש שיבולע להם”
מדריך: כך תגלו עשרה סימנים לרשלנות רפואית. עו”ד פייל
ייתכן והתפרצות מגפת החיידק הטורף בבתי החולים בישראל תתגלה כאחת מפרשיות הגדולות ביותר של רשלנות רפואית שאירעו אי פעם בישראל. אך רשלנות רפואית מתרחשת לצערנו באופן יומיומי, במאות מקרים בשנה, שרק מיעוטם מגיעים לידיעת הציבור. עו”ד דוד פייל מספק עשרה סימנים שהופעתם בעת כל הליך רפואי עלולה לרמוז על התרשלות בטיפול.
“חשוב להדגיש שלא כל סימן שכזה מעיד דווקא על רשלנות” אומר פייל “אך התקבצותם של כמה סימנים יחדיו עלולה להעיד על הליך לא תקין הדורש חקירה. גילוי מוקדם כי מדובר ברשלנות רפואית עשוי להקל מאד על המשפחה הנפגעת במאבקה להכרה ולפיצויים”.
“יש להדגיש, כי בישראל מבוצעות אלפי פרוצדורות רפואיות תקינות ביום, במהלכן ניצלים חיים – פשוטו כמשמעו” אומר עו”ד פייל; “רופאים רבים בישראל עוסקים באופן יומיומי בעבודת קודש של הצלת חיים, ומטרת רשימה זו איננה לפגוע במאמציהם הכנים ובעבודתם ההרואית, אלא לאפשר לכל אלה שלא קיבלו טיפול נאות וניזוקו – לזכות בכספים אשר יפצו אותם על סבלם, ויקלו עליהם במעט בהמשך חייהם.
ברשימה זו, קיבצתי עשרה סימנים שעלולים להעיד על חשש לרשלנות רפואית. סימנים אלה אינם פסק דין, ובשום אופן אינם תחליף לחקירה של כל מקרה לעומקו. ייתכנו מקרים, אם כי הם יהיו ודאי נדירים ביותר, בהם יופיעו כל הסימנים האלה גם יחד, ובבדיקה שלאחר מעשה יתגלה, כי לא ארעה כאן כל התרשלות בטיפול בחולה”.
הסימנים לרשלנות רפואית;
1. המטופל או בני משפחתו חשים, כי התוצאה של הפעולה הרפואית לא תואמת כלל את הציפייה הראשונית שלהם בפנותם לטיפול.
2. הניסיונות של המטופל ובני משפחתו לקבל הסברים נתקלים בהתחמקויות או בסירוב של הצוות הרפואי.
3. מסמכים רפואיים שהיו זמינים בעבר – נעלמו ואינם. בכלל זה יש לכלול גם היעלמותם של מסמכים שידוע, כי הם אמורים להיות זמינים ולעמוד לרשותם של רופאים או מטופלים.
4. המטופל ומשפחתו מגלים, כי במסמכים הרפואיים העוסקים במקרה – נערכו שינויים ומחיקות לאחר המקרה, ובצורה רטרואקטיבית.
5. הניתוח או הפעולות הרפואיות במטופל נמשכים מעבר לזמן הצפוי.
6. נוצרת מהומה העלולה להתבטא בכניסה ויציאה מרובה מחדר הניתוח, בהתגודדות, בהתלחשויות סביב המטופל ובזימון רופאים נוספים.
7. הרופא המטפל מציע מיוזמתו לספק החזר כספי למטופל עבור השירות הרפואי אותו עבר, או החזר עבור טיפול עתידי.
8. הישנותה של בעיה רפואית לא פתורה במשך זמן רב, כשמנגד הרופאים מנסים לתרץ את התופעה בהסברים לא רפואיים. יש לציין, כי תרחיש זה עלול לרמוז על התרשלות באבחון, שגם הוא נופל תחת ההגדרה המשפטית של ’רשלנות רפואית’.
9. לאחר הניתוח או הטיפול הרפואי זוכים המטופל או בני משפחתו להסברים מעורפלים או סותרים בנוגע לאבחון, לסיבות המחלה ו/או להליך הרפואי שהתבצע.
10. קיימת אצל המטופל או בקרב בני משפחתו תחושת בטן שאינה מרפה, כי משהו בכל ההליך הרפואי לא היה בסדר או לא התנהל כשורה.
“קיימת תופעה נפוצה ומצערת של מטופלים ובני משפחותיהם החוששים מלהתלונן לרשויות על טיפול לקוי לו זכו, מחשש שיבולע להם” אומר עו”ד פייל; “על פי ניסיוני והבנתי לחשש זה אין יסוד. עליהם לזכור, כי סביר להניח שהנזק העיקרי כבר נעשה להם מעצם הרשלנות הרפואית. הניסיון מלמד, כי דווקא אותם אזרחים שהתלוננו על התרשלות בטיפול ביקיריהם זכו לטיפול המסור ביותר של המוסדות הרפואיים”.
עו”ד פייל מציין, כי בכל מקרה, ביטוח הרשלנות הרפואית בו מצויד על פי חוק כל רופא בישראל נועד לטפל בדיוק באותם מקרים של התרשלות רפואית, ולכן בכל מקרה בו מתעורר חשד לרשלנות רפואית מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום.
“בסופו של יום יש לזכור” מוסיף פייל; “כי מול כולנו עומדת האחריות החברתית להתריע על מחדלים מערכתיים, ובמיוחד אלה הנוגעים לחיי אדם. רק אזרחים המתלוננים על טיפול לקוי של המערכת הרפואית ועל מחדליה הם המאלצים אותה לבסוף לשפר את נהליה וביצועיה – ומעניקים לכלל האוכלוסייה את האפשרות ליהנות מטיפול רפואי טוב יותר בעתיד לבוא”.
_________
עו”ד דוד פייל מתמחה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית, תאונות דרכים, ובמאבק מול חברות ביטוח וקופות חולים על סירובם לשלם פיצויים המגיעים למבוטחיהן מתוקף פוליסות בריאות.
Add Comment