ארכיאולוגיה

רשות העתיקות: דרך בת 2,000 שנה נחשפה באזור בית שמש

בחפירה הארכאולוגית שנערכה לפני הנחת קו מים ביוזמת חברת מי שמש, השתתפו תלמידות אולפנת אמי"ת נגה ◄רשות העתיקות תשמר את הדרך, העוברת בסמוך לשביל ישראל ◄ ארכאולוג מחוז יהודה ברשות העתיקות מר עמית שדמן, מסר; "הדרך הקדומה עברה בסמוך ל'שביל ישראל' של היום ואנחנו מאמינים, כי היא תעורר עניין בקרב המטיילים ◄רשות העתיקות ו'חברת מי שמש' הסכימו, כי הדרך תשומר באתרה, לרווחת הציבור".
0
0
רשות העתיקות: דרך בת 2,000 שנה נחשפה באזור בית שמש | חברת גריפין צילום אוירי באדיבות רשות העתיקות
רשות העתיקות: דרך בת 2,000 שנה נחשפה באזור בית שמש | חברת גריפין צילום אוירי, באדיבות רשות העתיקות

דרך רחבה ומרשימה בת 2,000 שנה (התקופה הרומית)במצב השתמרות יוצא דופן, נחשפה בחודש פברואר האחרון בחפירות ארכאולוגיות של רשות העתיקות יחד עם תלמידות אולפנת “אמי”ת נגה” מהעיר בית שמש, בסמוך לכביש 375. החפירה, נערכה במסגרת העבודות להנחת קו מים ברמת בית שמש, ביוזמת תאגיד המים ‘מי שמש’.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

לדברי מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות הגב’ אירנה זילברבוד; “הדרך שגילינו, אשר עברה לפני 2,000 שנה בנתיב הדומה לזה של כביש 375 היום, השתרעה לרוחב של עד 6 מטרים, ונמשכה לאורך של כ-1.5 קילומטר. היא נועדה, ככל הנראה, לקשר את היישוב הרומי שהתקיים באזור בית נטיף, עם הדרך הראשית; ‘דרך הקיסר’.

דרך זו, הייתה למעשה ציר מרכזי אשר קישר בין היישובים הגדולים; אלאותרופוליס (בית גוברין) וירושלים. את סלילת ‘דרך הקיסר’מקובל לתארך לזמן ביקורו של הקיסר הדריאנוס בארץ, סביב שנת 130 לסה”נ, או מעט מאוחר יותר, לזמן דיכוי מרד בר כוכבא בשנים 132 – 135 לסה”נ. הימצאותה של אבן מיל (אבן המסמנת מרחקים), הנושאת את שמו של הקיסר הדריאנוס, אשר נתגלתה בעבר בסמיכות לדרך, מהווה חיזוק להשערה זו”.

מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות הגב' אירנה זילברבוד | חברת גריפין צילום אוירי, באדיבות רשות העתיקות
מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות הגב’ אירנה זילברבוד | חברת גריפין צילום אוירי, באדיבות רשות העתיקות

בין אבני הדרך נתגלו מטבעות: מטבע מהשנה ה-2 למרד הגדול (שנת 67 לספירה), מטבע המתוארך לתקופה האומאית, מטבע של נציב יהודה פונטיוס פילאטוס משנת 29 לספירה, ו-מטבע של אגריפס הראשון משנת 41 לספירה, שנטבע ירושלים.

עד לפני 2,000 שנה היו רוב הדרכים בארץ, למעשה, שבילים לא ממוסדים. בתקופה הרומית, כתוצאה ממסעות צבאיים ואחרים, החלה רשת הדרכים הארצית והבינלאומית להתפתח באופן שלא הוכר עד אז.

הממשל הרומי, הבין היטב את חשיבות הדרכים למהלך התקין של האימפריה. מהדרכים הראשיות דוגמת ‘דרך הקיסר’, נמשכו דרכים כפריות אשר הובילו אל היישובים, יצרני הסחורות החקלאיות.

הדגן, השמן והיין, שהיו יסודות המזון העיקריים, הובאו מכפרי האזור בדרכים הכפריות, דרך הדרכים הראשיות, ומשם – לעבר השווקים הגדולים בארץ ואף מחוץ לה.

ארכאולוג מחוז יהודה ברשות העתיקות מר עמית שדמן, מסר; “הדרך הקדומה עברה בסמוך ל’שביל ישראל‘ של היום ואנחנו מאמינים, כי היא תעורר עניין בקרב המטיילים. רשות העתיקות ו’חברת מי שמש‘ הסכימו, כי הדרך תשומר באתרה, לרווחת הציבור”.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן