רעידות אדמה קלות באזור הכינרת, בשבועות האחרונים, גררו גל של כותרות ואזהרות. אחת האזהרות “המדויקות” הופיעה בעיתון “ישראל היום“, הכותרת; רעידת האדמה האחרונה, החזקה בישראל, ארעה בשנת 1927, כמעט לפני כ-100 שנים. עצמתה עמדה על 6.25 (סולם ריכטר). צונאמי, פקד את אזורנו כנראה לפני כ-1,500 שנים. הפצצה על העורף בישראל שגבתה קרבנות בנפש, במספר גדול יחסית, אירעה לאחרונה במלחמת השחרור לפני כ-70 שנים – חיל האוויר המצרי, הרג כ-150 אנשים בעיר תל אביב.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
כל אלה אסונות צפויים, אך למזלנו נדירים. הניסיון “לחזות” רעידת אדמה הוא ניחוש, הניסיון להעריך מראש את עצמתה הצפויה זה כבר ניחוש על גבי ניחוש, היומרה להציג את הנזק הצפוי זו כבר שרלטנות של משרד האוצר שמחופשת ל”חישוב“. אבל זה נשמע אמין ומפחיד מספיק, כדי להצדיק מספר בלתי ידוע של ג’ובים ומשכורות.
הצהרת מנכל מגן דוד אדום על “חוסר מוכנות“, נכונה ותמיד תהיה נכונה – ללא קשר לתקציבים שיקבלו, ככה זה.
בכתבה מצוטט הפקיד האחראי שמקבל משכורת עבור עבודתו. הוא מסביר מה החישוב “לא כולל” – ללמדכם שבוצעה עבודת מחקר מדעית יסודית בעניין – הכול כדי שהקורא ישתכנע שבמשרד האוצר “יודעים” את העלות ובמשרד הפנים חישבו את מספר העקורים. פטפוטי סרק.
אודה ואבוש, למרות שאני מגלה עניין, לא ידעתי על קיומה של “ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה” ואפילו לא ידעתי על קיומה של “רשות החרום הלאומית” (רח”ל) שעושה עבודת קודש.
█ לא נמשיך לחפור, אבל המשרד העצמאי המכובד והחשוב להגנת העורף נסגר מרוב חשיבותו בשנת 2014
ברשות, יש כמובן נושאי משרה מכובדים שמאיישים חטיבות ואגפים. יש כמובן יועץ משפטי ודובר. אם תקראו בעיון בקישור, תבחינו מיד בחסרונו של… “מדען ראשי” – ג’וב הכרחי בכל משרד ממשלתי מכובד, כך כולם יודעים שמשרד רציני ומתקדם.
“רשות ממשלתית” זה ג’ובים. ג’ובים הם כוח פוליטי. לא ייתכן שרשות ממשלתית לא תהיה כפופה לשר שיוכל למנות בכירים “אנשי אמונו“. אז רשות החרום אוחדה אל תוך המשרד להגנת העורף. עכשיו, יש מיניסטר אחראי.
אבל הדינמיקה הפוליטית אצלנו מהירה וכבר שכחנו שהמשרד להגנת העורף, לא ירד עם לוחות הברית מהר סיני.
בשנת 2011, ממש לא-מזמן, פרשו 5 חברי כנסת ממפלגת העבודה – ביניהם; אהוד ברק ומתן וילנאי והקימו את סיעת “עצמאות” שהצטרפה לקואליציה של הליכוד.
אהוד ברק, יכול לכהן כשר ביטחון, אבל מה עושים עם מתן וילנאי (אלוף מכובד)? צריך ג’וב מכובד עבורו. מבט מהיר, גילה שכל תפקידי השרים, היו מאוישים חזק.
מה עושים? מקימים משרד ממשלתי חדש… והופ יש ג’וב לשר חדש במשרד חדש, לשכה ורכב צמוד כמו שהם רגילים – כך נולד המשרד להגנת העורף.
לא נמשיך לחפור, אבל המשרד העצמאי המכובד והחשוב להגנת העורף נסגר מרוב חשיבותו בשנת 2014, כי שר הביטחון, רצה את הג’ובים אצלו במשרד הביטחון. הצליח לו, כי הוא ויתר לנתניהו בעניין אחר.
רשות החירום הלאומית, אוחדה עם המשרד להגנת העורף שאוחד עם משרד הביטחון ועכשיו אנחנו מוכנים לצונאמי, לרעידה ולמגיפה.
כך או כך – כולם עובדים קשה, מספקים הכרזות ונבואות, מכינים תרגיל שנתי מצולם היטב – אבל כאשר מגיע יום פקודה, אש וגופרית חיל ורעדה – תעלה הדרישה האולטימטיבית להקמת ועדת חקירה לאומית – למה? איך? ומי האחראי לכשל, נוכח האסון הכבד?
החיים מלאי הפתעות ואיומים וצריך הרבה מזל, כדי להיפרד מהם מזקנה כדרך הטבע.
הרבה עלול להשתבש בטרם עת. איך ניתן להתגונן מהפתעות משבשות חיים? האם בכלל אפשר? מה תפקידה של המדינה, אם בכלל?
█ לא צריך היום לבזבז כסף, כדי “להיערך” לצונאמי שקורה פעם ב-1500 שנים, גם אי אפשר.
למרות שהציבור בדרך כלל מחפש “אבא – דמיוני רב יכולת” שניתן לחסות בביטחון תחת כנפיו – צריך להפנים שהגוף הערטילאי שמכונה “מדינה” אינו מסוגל למלא בהצלחה תפקיד זה.
מדינה לא מסוגלת לנהל מערכות מורכבות – לכן מערכת הבריאות הממשלתית תמיד “קורסת“, מערכת החינוך הממלכתית “תקועה“, משפטים מתנהלים לאורך שנים, כולנו תקועים בבוקר בפקקים וכל רמטכל חדש הוא מינוי ראוי ומוצלח… עד שפורצת מלחמה.
לכן, לא צריך להאמין לסיפורים על “היערכות לרעידת אדמה“. אפשר כן להאמין שוועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה… עסוקה מאד ב”היגוי” – אבל “היערכות” לא תצא מזה.
לאסונות בהיקף קטן, רצוי שכל אחד יבטח את עצמו ואת משפחתו; ביטוחי בריאות, ביטוח רכוש לרעידת אדמה, ביטוח חיים אם יש למבוטח משפחה שתלויה בו. הביטוח, צפוי לתפקד טוב בדרך כלל, כל עוד לא מדובר בצרת רבים.
ספק אם פוליסות הביטוח השונות ימלאו את יעודן אם תפרוץ מגיפה נרחבת, או רעידת אדמה בהיקף נדיר. במקרים כאלה גם המדינה, תתגלה במלוא אוזלת ידה.
אנחנו לא חשודים כחסידי פעילות-יתר של המדינה. לא רק משום ש”פעלתנות” זו ממומנת על ידי כפיית מיסוי כבד, אלא גם בגלל אוזלת יד מובנית בגנום של פקידי מדינה – הם לרוב, ייכשלו ויבזבזו את הכסף. כך רשויות מדינה כאן או רשויות פדרליות שם.
היערכות לחירום צריכה להיות פשוטה, גלויה לציבור ומדווחת תקופתית, דיווח יבש ללא “סיפורים” לדוגמה; במחסנים, יש 500,000 אוהלים צבאיים, שמיכות ומזרנים, 30,000 גנרטורים לחשמל, רבע מיליון טון דלק וכו’.
לכך לא צריך “וועדת היגוי בן-משרדית“. כאשר הצרה תנחת עלינו, הפתרונות, באופן בלתי נמנע, יגיעו מיוזמה ותושייה של אזרחים ומוסדות. כך זה תמיד.
בכל מקרה, לא צריך היום לבזבז כסף, כדי “להיערך” לצונאמי שקורה פעם ב-1500 שנים, גם אי אפשר.
תמרורים חדשים נפרשו בתל אביב… למישהו היה תקציב לאירוע שקורה אחת ל-1,500 שנים.
מוטי היינריך.
