לרגע, נראה, כי נשיא ארה”ב טראמפ התבלבל מכתונת הפסים של שרת התרבות והספורט, מירי רגב, פרי עיצובו של אביעד אריק הרמן (שמלתה בעת הקרנת סרט הפתיחה של פסטיבל קאן; “הרוחות של ישמעאל” כאשר עליה מוטבע ציור של העיר ירושלים). אחרת לא ניתן להבין מדוע החליט דווקא השבוע ליתן את “הצהרת טראמפ”, הצהרת תמיכה חשובה, אבל כמו כותנת הפסים של יוסף, היא מלאה בפסים שהעתיד ימלא את תוכנן, כי היא לא ברורה עד תום.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מבחינתי לא ברור מדוע זה החליט הוא להכריז בנאומו על ‘ירושלים’ כבירת ישראל ולאחר נאומו, הוא ישב לחתום על צו, כפי שקודמיו חתמו, שמעכב את העברת השגרירות בעוד חצי שנה ואולי היה צריך לומר את דבריו אחרת, כמו “אני מעביר את השגרירות לירושלים עתה בגלל שירושלים היא בירת ישראל“.
והרי ירושלים היא בירת ישראל לא בגלל נאומו של הנשיא טראמפ. עם קום מדינת ישראל, הוחלט כך. בשנת 1980, נחקק ‘חוק יסוד ירושלים בירת ישראל‘ ובו נקבע, כי: “ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל“.
‘פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב’ היא פרשת השבוע התשיעית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק ל”ז, פסוק א’ ומסתיימת בפרק מ’, פסוק כ”ג. את ‘פרשת וישב’ קוראים בדרך כלל בשבת שלפני חנוכה. בשנים שבהן יש בחנוכה שתי שבתות, קוראים את פרשת וישב בשבת הראשונה. בשנים שבהן יום א’ של חנוכה חל ביום ו’, קוראים את הפרשה ביום ב’ של חנוכה.
בפרשת השבוע, פרשת וישב, מוצגת ‘כתונת הפסים’ שנתן ישראל ליוסף, כתונת שהיוותה ראיה משפטית ל”מותו” של יוסף, אך עד מהרה הפך “מותו של יוסף” לסיפור הצלחה ושם נאמר; “ג וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו–כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים. ד“.
אנחנו יכולים לחשוב ולהאמין, כי הנשיא טראמפ, נתן לנו כתונת הפסים, סימן לאהבתה של ארצות הברית, אך ראינו כמה צרות, יש במסירת הסמל הזה.
כתונת פסים היה שמו של ‘מבצע העברת קבוצות ילדים תימנים לאימוץ’ בארצות הברית בשנות ה-50 של המאה הקודמת וכולנו יודעים את משמעות הדברים, היום.
█ “הכובע לא קובע, המעיל לא מועיל ואל תסתכל בזקנקן, כי לתיש יש גם זקן”
“כתונת פסים” היה גם שמה של פקודת צהל למקרה של תקיפת חיילי מגב בקבר יוסף בעיר שכם וכולנו יודעים היום מה קרה לחייל מגב הלוחם מדחת יוסף השם יקום דמו.
כתונת הפסים, מוזכרת גם בסיפורה של תמר בתו של דוד המלך שם נאמר בספר שמואל ב’ פרק יג פסוק 18, כי; “יח וְעָלֶיהָ כְּתֹנֶת פַּסִּים, כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְנוֹת-הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלֹת מְעִילִים; וַיֹּצֵא אוֹתָהּ מְשָׁרְתוֹ הַחוּץ, וְנָעַל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ. יט וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל-רֹאשָׁהּ, וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה; וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל-רֹאשָׁהּ, וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה”.
הנה, כי כן, כתונת הפסים מהווה ביטוי לאהבת יעקב את יוסף ועד מהרה הפכה הכתונת ל-סמל של שנאה ולבסוף סיפור הצלחה כמשנה המלך. לעומת זאת כתונת הפסים בסיפורה של תמר בת דוד, מצביעה ומסמל את אינוסה על ידיי אחיה אמנון (לרגע חשוב לעצור ולהדגיש, כי שמו של ה”פרח אמנון ותמר” אינו בא במקורו מאותו אירוע).
כותנת הפסים מסמלת את השינוי בחייהם של יוסף עד אשר הגיע למעמד המשנה למלך ואילו כתונת הפסים מלמדת על מצבה העגום של תמר בת דוד שהפכה מבת מלך מכובדת לאישה בזויה. בראי פרשת השבוע, ישאל הקורא, האם “כתונת הפסים” שקיבלה ישראל תהפוך לסמל אהבה בין ארצות הברית לישראל או תשמש כסמל של שנאה בין הפלסטינאים לישראל. ימים יגידו.
מבחינתי, הנאום נראה ומצטלם יפה, כמו בגד יפה – אך כבר נאמר; “הכובע לא קובע, המעיל לא מועיל ואל תסתכל בזקנקן, כי לתיש יש גם זקן” ואוסיף, “ושמים פסים על כתונת פסים“, כלומר; מה שיקבע זה תוצאותיו של הנאום ב”שטח“.
נאום שהוא חלול וללא תוכן אופרטיבי, אינו שונה משמלתה של מירי רגב כ”מצגת” המתארת את ‘איחוד ירושלים‘. ובינתיים, עם ישראל, קיבל כתונת פסים ויש לו כבר בארון הרבה כתונות פסים ולנו אין אלא לבחור את אחד מהם.
לכן, בחרתי את שירו של הזמר מאיר אריאל זכרו לברכה עם לחן של הזמר היוצר והמפיק המוזיקלי ארכדי דוכין בשם;
█ “כתונת הפסים”;
“לפני כמה וכמה שנות אלף
נפרדנו אני ואחי
הוא לכיוון של הקרירים האלה
אני לדרום מזרחי
יובלות על יובלות לא התראנו
ופתאום נפגשנו כאן
לא הכרנו כל כך השתננו
טוב שהשארנו סימן
מה הם עשו לך אתה בכלל לא דומה לי
בבכי צחק לי אחי
אתה לא נראה כל כך ישראלי
בטח שלא תנכי
כן, כל הצבעים עוד יזהירו
לכל הצדדים בעולם
לראות כולם את כולם
וכל הצדדים עוד יכירו
בגוונים השונים את עצמם
ויותר הצבעים לא יסתירו
אדם מאדם דם מדם
מי שמדבר צחקתי בכיתי למראה החיוור של אחי
למבטא המוזר שלו ביטא ביטא זה יותר תנכי?
הו כתונת פסים שלי כל פס בי נוגע
כל פס רוצה לקלף לי את העור
הו פסים פסים פסים שלי אני לא אשתגע
רק אתן לגוונים מעט אור
כן, כל הצבעים עוד יזהירו…
פולנים התנפלו על מרוקו
רוסים נכנסו בתימן
מצרים חטפה מטורקיה
שבדרך תקעה את יוון
איך שביניהם הסתבכנו
כבר סופר אף כי לא יאומן
אבל למה את המלחמות הזרות שלהם משכנו
אחרי שהם שכחו אותנו מזמן מזמן
הו כתונת פסים שלי כל פס בי נוגע
כל פס רוצה לקלף לי את העור
הו פסים פסים פסים שלי
אני לא אשתגע לא אשתגע
רק אתן לגוונים מעט אור
כן, כל הצבעים עוד יזהירו… “.
שבת שלום.
Add Comment