הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אשר ניהלה מאבק משפטי עיקש מול חברת סופרדיל פלוס שעסקה בטלמרקטינג והטעתה מספר רב של צרכנים שברובם שייכים לאוכלוסיות החלשות – יכולה לרשום את אחד מהישגיה הגדולים. בתיק שניהלה ניתן גזר דין תקדימי בתחום הגנת הצרכן על חברת ‘סופרדיל פלוס’ שעסקה בטלמרקטינג, בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון, והטיל על הנאשמים עונשים המבטאים החמרה הדרגתית ברף הענישה ואף הטיל על החברה קנס כספי בסך של 750,000 ₪ ועל מנכל החברה שגיב יעקב פלייסינגר, הוטל קנס כספי בסך של 250,000 ₪ או 10 חודשי מאסר תמורתו. על מנהלת מחלקת המכירות ויויאן ברוט, הוטל קנס כספי בסך 150,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתם.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
סמנכלית אסדרה מינהל ואירגון של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, הגב’ ענת בן עזרא דוקן, מסרה לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי; בתיק שניהלה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, באופן משפטי מרשים ניתן למעשה גזר דין תקדימי בתחום הגנת הצרכן בתחום הטעיית צרכנים קשישים וחסרי ישע.
ראש אגף חקירות וסגנית הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, הגב’ אניטה יצחק, יודעת לספר, כי; “החקירה בתיק חברת ‘סופרדיל פלוס’ שעסקה בטלמרקטינג, הייתה חקירה מורכבת ומסועפת שבחלקה הייתה חקירה סמויה ובחלקה חקירה גלויה הכללה בין היתר חיפוש במשרדי החברה ותפיסה של ראיות רבות מפלילות כמו גם בזירות נוספות, גבית עשרות עדויות מנפגעים חשודים ועוד”.
כתבנו, מוסיף, כי ראוי לציין, כי בתאריך 30/12/2015, פורסמה כתבת תחקיר מעולה של העיתונאית נגה ניר נאמן במוסף ‘חדשות 10’ בשם; “ברקוד”; מי עומד מאחורי חברת השיווק שהונתה מאות קשישים וניצולי שואה?
הגב’ יצחק, הדגישה בדבריה, כי; “פגיעה בציבור הצרכנים בדגש על אוכלוסייה מבוגרת, על ידי חברות טלמרקטינג, הפכה להיות “מכת מדינה“. מי נחושה למגר תופעה זו היא הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שפעלה ופועלת במקביל לחקירה ומיצוי הדין מול שורה ארוכה של חברות בתחום בכל האמצעים העומדים לרשותה”.
עולה, כי ביום 31.10.17, הרשיע בית המשפט את חברת סופרדיל פלוס בערבון מובל וכן את מנכל החברה שגיב יעקב פלייסינגר, ומנהלת מחלקת המכירות ויויאן ברוט, בעבירות רבות ושונות על הוראות חוק הגנת הצרכן הנוגעות ל’עסקאות של מכר טלפוני‘ אשר בוצעו בין השנים; 2012 – 2014.
█ חברת סופרדיל פלוס, לא גילתה בניגוד לדין פרטים כנדרש בעסקאות של מכר טלפוני
חברת סופרדיל פלוס בערבון מובל, פעלה בתחום השיווק הטלפוני – טלמרקטינג. במרכז פעילותה העסקית של חברת ‘סופר דיל פלוס’ עמד מוקד מכירות טלפוני ובו עבדו נציגות מכירה אשר יזמו שיחות טלפון לצרכנים, באמצעותם נקשרו עסקאות “מכר מרחוק” לשיווק מגוון מוצרים וביניהם; כלי בית, מכשירי חשמל, תכשיטים, תמרוקים ושוברים לפעילויות שונות.
מנהלי חברת סופרדיל פלוס, הודו והורשעו בכך שלא פיקחו על הנעשה די הצורך ולא עשו כל שביכולתם על מנת למנוע את העבירות שבוצעו.
בתום ‘הליך גישור’ ממושך בפני בית משפט השלום בעיר פתח תקוה, בפני כבוד השופט חגי טרסי, הגיעו הצדדים ל’הסדר טיעון‘ לפיו כתב האישום תוקן והנאשמים הודו והורשעו בכתב האישום המתוקן אשר כלל 13 פרשיות.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מבהירה, כי עניינו של כתב האישום בכך שבמשך תקופה ארוכה נהגה החברה לקשור צרכנים, ביניהם קשישים, ב-עסקאות מכר מרחוק באמצעות הטלפון, תוך ביצוע הטעיות באמצעות שימוש בפרקטיקות מכירה של הצגת מצגי שווא של הנחות מבלי שניתנה הנחה, הענקת נקודות וותק והצגתן כבעלות משמעות או שווי מבלי שקיימת כזו.
כמו כן, הצגת מוצרים כמתנות, בעוד שהלקוחות חויבו בגינן. בנוסף, בשני מקרים קשרה החברה לקוח בעסקאות תוך ניצול חולשתו השכלית של הצרכן.
כמו כן, חברת סופרדיל פלוס, לא גילתה בניגוד לדין פרטים כנדרש בעסקאות של מכר טלפוני הן בחשבונית והן בשיחה הטלפונית וביצעה הטעיות בתנאי ביטול העסקה.
ביום 28.11.17, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ניתן גזר הדין. כאשר בית המשפט, אימץ את הסדר הטיעון, והטיל על הנאשמים עונשים תקדימיים, המבטאים החמרה הדרגתית ברף הענישה, והטיל על החברה קנס כספי בסך של 750,000 ₪, ועל מנכל החברה, הוטל קנס כספי בסך של 250,000 ₪ או 10 חודשי מאסר תמורתו. על מנהלת מחלקת המכירות הוטל קנס כספי בסך 150,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתם.
█ נדרשת במקרה זה ענישה ממשית, מוחשית, מרתיעה ומציבת גבול, הן בהיבט של הנאשמים
בית המשפט, הדגיש את החומרה הכרוכה במעשים שבכתב האישום ואת הפגיעה בערכים החברתיים המשמעותיים וביניהם ההגנה על האוטונומיה של הפרט, על רווחתו ועל קניינו. עוד הוסיף בית המשפט, כי רכיב מרכזי העומד ביסוד ‘חוק הגנת הצרכן’ הינו הצורך בצמצום פערי הכוח בין עוסקים לבין צרכנים ושמירה על הגינות מסחרית ותקינות חיי המסחר.
בית המשפט, ציין, כי נקבע לא פעם, שההנחה העומדת בבסיסו של חוק הגנת הצרכן, הינה, כי רק בהינתן מידע מלא והוגן, הצרכן, יכול לכלכל את צעדיו ולהתקשר בעסקה מיטבית. עוד נקבע, כי המעשים המפורטים בכתב האישום פגעו פגיעה ממשית בערכים החברתיים הללו ומדובר במעשים שנמשכו על פני תקופה ארוכה, תוך תכנון מוקדם ושיטתיות.
בית המשפט, קבע כי במצבים אלו; “… ברי, כי נדרשת במקרה זה ענישה ממשית, מוחשית, מרתיעה ומציבת גבול, הן בהיבט של הנאשמים שבפני והן בהיבט של עוסקים אחרים בתחום זה”.
בית המשפט, ציין, עוד, כי מדובר אם כן בפרשה חמורה, המחייבת עונש ממשי. עוד ציין, כי: “נקודת מבט נוספת חיצונית, מצביעה על כך שמדובר בסופו של יום בעבירות כלכליות, המחייבות סנקציה כלכלית, מרתיעה ואשר נועדה לאיין את הכדאיות הכלכלית של ביצוע עבירות“.
עוד ציין, בית המשפט, כי הסדר הטיעון, מבטא עליה מתונה ומדורגת ברף הענישה בעבירות על חוק הגנת הצרכן, שכן הקנסות אשר הוטלו עד היום, היו נמוכים מאלה שגובשו במסגרת ההסדר ובהקשר לכך, ציין; “… מבטאים הסכומים המסוכמים עליה, גם אם מתונה ומדורגת, בהיקפי הקנס אותם נהוג להטיל. החמרה זו, הינה ראויה לנוכח חומרת המעשים ולנוכח האינטרסים החברתיים המוגנים”.
Add Comment