בחפירה ארכיאולוגית ב’כפר ריינה’ שבגליל התחתון, נחשף באחרונה, בית מלאכה נדיר לייצור כלי אבן מקירטון (Chalk) המתוארך ל’תקופת בית שני’. האתר העתיק והנדיר, נחשף במהלך עבודות פיתוח של המועצה המקומית ריינה (الرينة) השוכנת ליד כביש הראשי הישן של נצרת-טבריה, תחילתו של נחל ציפורי, לקראת הקמת אולם ספורט בכפר, כאשר גרעיני אבן הגיר החצובים צצו על פני השטח.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
המחצבה שנתגלתה בחפירה חשפה אלפי גרעינים (גושים) של אבן קירטון (סלע משקע ביוכימי, פריך, לבן ונקבובי. זהו סלע זהה לאבן גיר ומורכב כמוהו מהמינרל קלציט, בשונה מן הגיר הוא אינו בעל מבנה גבישי) שהיוו פסולת של בית היוצר. כמו-כן, נחשפו פירה ארכיאולוגית, ספלים וקערות בתהליכי ייצור שונים.
זהו בית היוצר הרביעי מסוגו שנתגלה בארץ ישראל; בית מלאכה, נוסף נחשף בימים אלה ב‘עינות אמיתי’ במרחק קילומטר אחד מבית המלאכה הנוכחי. שני בתי המלאכה הנוספים הידועים מתקופת בית שני, התגלו הרחק מצפון הארץ באזור ירושלים, כבר לפני עשרות שנים.
לדברי מרצה בכיר באוניברסיטת אריאל ומנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, דוקטור יונתן אדלר, אשר חקר את השימוש היהודי בכלי האבן בתקופה הרומית; “התגלית החדשה מאששת את הידע על החשיבות הגדולה שייחסו יהודי הגליל לשמירת ההלכות בתקופה שבה פעל בית המקדש בירושלים.
כלי האבן, הם מאפיין ברור של אוכלוסייה יהודית, משום שהם נחשבו ככאלה שאינם מקבלים טומאה. הופעת כלי האבן ביישובים היהודיים בולטת, על רקע העובדה שהנוהג הרווח בעת העתיקה, היה להכין את כלי השולחן והאחסון מ’חרס’“.
דר’ אדלר, מבהיר, כי; “בניגוד לכלי חרס, אשר כאשר נחשפו לטומאה, היה צורך לשבור אותם ולהוציא אותם מכלל שימוש, כאשר כלי האבן, נשארו טהורים.
לכן, היהודים, הקפידו להחזיק כמה כלי אבן מיוחדים בבית. כלים אלה, מוכרים באתרים יהודיים רבים ואולם למצוא את המקום שבו יוצרו הכלים הללו – זה נדיר ביותר.
דוברת רשות העתיקות הגב’ יולי שוורץ, מסרה לפורטל ‘כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה‘ כי; “בימים אלה מתגלה בית מלאכה נוסף ב‘אתר עינות אמיתי’ כקילומטר, מהאתר הזה. עד כה, הכרנו רק שני בתי מלאכה דומים, ושניהם נחשפו באזור ירושלים. כעת אנחנו נחשפים לעוצמת שמירת הלכות הטומאה והטהרה גם באזור הגליל“.
█ התגלית החדשה עשויה לספק פתרון לשאלה; עד מתי נשמרו כללי הטהרה בקרב יהודי הגליל”.
בחפירה נחשפה מעין מנהרה מלאכותית שנחצבה על ידי סתתי האבן, ממנה הופק חומר הקירטון לייצור הכלים באמצעות אזמלי ברזל. על דפנות המנהרה הקטנה ניכרים סימני החציבה.
על פני השטח פזורים אלפי גרעיני אבן, שהם, למעשה, פסולת של הכלים. כן, נמצאו כלים רבים לא גמורים שנזרקו בשטח, לאחר שככל הנראה, נפסלו בתהליך היצור.
לדברי ד”ר אדלר; “על פי הפסולת, יצרו פה בעיקר ספלים רבים עם ידיות, וקערות בגדלים שונים. הכלים המוגמרים שווקו לכל יישובי הגליל, שם הקפידו התושבים היהודים על כללי הטהרה. השמירה על טהרה הייתה נפוצה מאוד אצל היהודים בירושלים ובארץ יהודה בתקופה שבית המקדש היה פעיל בירושלים, ולפחות עד כשלון מרד בר כוכבא ב-135 לספירת הנוצרים. התגלית החדשה עשויה לספק פתרון לשאלה; עד מתי נשמרו כללי הטהרה בקרב יהודי הגליל”.
ארכיאולוגית רשות העתיקות הגב’ ירדנה אלכסנדר, החוקרת את ‘הגליל בתקופה הרומית’; “לאורך השנים אנו מוצאים בחפירות חלקים של כלי האבן הללו לצד כלי חרס בחפירות של בתים בכפרים ובערים יהודיים מהתקופה הרומית, למשל; כפר כנא, ציפורי וב-נצרת. עכשיו, לראשונה, יש אפשרות יוצאת דופן לחקור את מקום הייצור שלהם בגליל“.
לדבריה; “עדויות לחשיבות שמירת הלכות הטהרה נזכרת במשנה ובתלמוד, וגם בנצרות: בבשורה ע”פ יוחנן בברית החדשה, מסופר שישו ואמו מרים הוזמנו לחתונה יהודית ב”כנה אשר בגליל”, שם הגישו יין.
כאשר השתייה אזלה, ישו הורה למלא במים שישה כדים עשויים מאבן “על פי מנהגי הטהרה של היהודים”, והמים בהם הפכו ליין משובח. כך, על פי הברית החדשה, הבחינו לראשונה בסגולות של ישו“.
לדברי הארכיאולוגית הגב’ אלכסנדר; “שני בתי המלאכה שנחפרו בחודשים האחרונים נמצאים קרוב מאד לכפר כנא, המקום המזוהה על ידי רבים עם “כנה אשר בגליל” מהמסורת הנוצרית.
ייתכן מאד שכלים גדולים מאבן, מהסוג המתואר בסיפור הנוצרי, יוצרו בבית מלאכה דומה לאלו שנתגלו עתה”.
Add Comment