חדשות כאן ישראל רשויות מקומיות

מבקר המדינה: בזבוז ברשויות המקומיות בא על חשבונך

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, מבקר המדינה פרסם היום דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2018. הביקורת מקיפה מגוון נושאים העוסקים בביטחון ובבטיחות, בקיום מכרזים והתקשרויות, בהקצאת מקרקעין, במתן תמיכות, בקבלת עובדים, באישור תקציבים בלתי רגילים ובהיבטים של תכנון ובנייה ורישוי עסקים - מבקר המדינה ביקורת בשלטון המקומי לשנת 2018 הבזבוז על חשבונך...
0
0
מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף חיים שפירא
מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף חיים שפירא

הפרסום היום (יום שני, כ”ו בתמוז תשע”ח) של ‘דוח הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2018’ מטעם מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, שעיקר מסקנותיו, כי הנן הבזבוז וההפקרות בכספי ציבור בסופו של דבר מתשלומי הארנונה של וחגיגת הבזבוז שהיא רק על חשבונך מאפשרת לך מה שאין למבקר המדינה שיניים בעוד כמאה ימים, אתם תלכו לקלפי בבחירות לרשויות המקומיות זוהי הזדמנות אמיתית שלך “לנגוס ולסגור חשבון על בזבוזים של הרשות המקומית שלך ולהעיף אותם מן השלטון”.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2018 של מבקר המדינה כב’ השופט (בדימוס) שפירא, מביא למעשה, ביקורת מקיפה קשה וחמרה של מגוון נושאים העוסקים ב-ביטחון ובבטיחות, ב-קיום מכרזים והתקשרויות, ב-הקצאת מקרקעין, ב-מתן תמיכות, ב-קבלת עובדים, ב-אישור תקציבים בלתי רגילים וב-היבטים של תכנון ובנייה ו-רישוי עסקים.

כידוע השלטון המקומי, מופקד במידה רבה על קיום שיגרת היום יום של כל אחד ואחד מאזרחי המדינה ותושביה, בעת שלום ובעתות חירום.

“גם בדוח זה” – שנבדקו כותב מבקר המדינה; הושם דגש על השמירה על טוהר המידות, על עקרונות השוויון, על דיני המכרזים ועל מינהל תקין. משרד מבקר המדינה, פרסם במהלך השנים שורה של דוחות לגבי הגנת העורף תוך מתן דגש למיגון ומקלוט.

בהתבסס על הנחיית המבקר לגבי ביצוע ביקורות בנושאים מערכתיים שיש להם נגיעה לכמה רשויות המקומיות, נבדק הנושא; מיגון ומקלוט בשטחן של רשויות מקומיות מהמגזר הלא יהודי בצפון ובדרום: במרץ 2018, לא עמד מיגון תיקני לרשות כרבע מכלל האוכלוסייה (יותר מ-2 מיליון תושבים).

במגזר הלא יהודי בצפון ובדרום הארץ, מצב המיגון והמקלוט, מציין המבקר, הנו; עגום במיוחד. כמעט למחצית מהתושבים במגזר זה (כ-550,000 נפש) אין מיגון תקני.

גם המחסור ב’מיגון במוסדות החינוך‘ ב‘מגזר הלא יהודי’ גדול במיוחד ואין מיגון לשעת חירום לכ-38% מהתלמידים. ממצאי הדוח, מחייבים טיפול ברמה הלאומית, הן במחסור החמור בתשתיות מיגון והן בליקויים הנוגעים לתחזוקת המקלטים ולציוד המצוי בהם.

ביקורת מערכתית נוספת היא בנושא גביית ארנונה ממשרד הביטחון (דוח מעקב). הדוח מצביע בין השאר על התנהלות לא ראויה של משרד הביטחון במגעיו עם הרשויות המקומיות ועל סחבת והתחמקות שנקט, כדי שלא יבוצעו מדידות במחנות הצבא השונים, אשר אילצו את הרשויות המקומיות להגיש תביעות משפטיות ולהגיע להסדרי פשרה עם המשרד.

█ טוהר מידות, מנהל תקין, בזבוז כספי ציבור של עיריית ראשון לציון

עיריית ראשון לציון – עסקת מקרקעין בפארק האגם; חקירת המשטרה, מבהיר המבקר; “הקרינה על לוח הזמנים של ביקורת זאת ועל מועד פירסומה. הביקורת, העלתה ליקויים חמורים בפעולות עיריית ראשון לציון ו’הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון’ בכל הקשור לעסקה למכירת זכויותיה של העירייה על קרקע הצמודה ל‘פארק האגם’ ליזם פרטי לשם הקמת מרכז לכנסים, אירועים ומסחר.

הפעולות נעשו תוך הפרת הדין ותוך מתן הטבות של ממש ליזם על חשבון הציבור. העירייה, נתנה עדיפות לקידום האינטרסים הפרטיים של היזם על חשבון האינטרס הציבורי, תוך פגיעה בעקרון השוויון ופגיעה קשה באמון הציבור. 

עיריית ראשון לציון, אישרה תכנית איחוד וחלוקה שיזם היזם במגרשים נשואי הביקורת מבלי להבטיח את שמירת האינטרסים שלה בנכס שבבעלותה.

העירייה, החכירה ליזם בשנת 2010 את זכויותיה במגרש ליזם, זאת ללא מכרז שלא כדין. המבקר, קובע, כי העירייה הסתמכה על חוות דעת משפטית שהתבססה על עובדה שגויה; בישיבת מועצה אותה ניהל ממלא מקום ראש העירייה (דאז) הוחלט למכור את זכויות העירייה בנכס שבבעלותה ליזם, שוב ללא מכרז.

לראש העיר, הייתה היכרות מוקדמת עם היזם. השניים ובנות זוגם גם בילו ביחד בחוץ לארץ, דבר שהעמיד אותו במצב של חשש לניגוד עניינים, לכאורה. ולמרות זאת הוא היה מעורב בתהליך קבלת ההחלטות ובדיונים פנימיים הקשורים ביזם בנושא עסקת המכירה.

משחק הכדורגל שהיה אמור להתקיים בין ישראל לנבחרת ארגנטינה, העלה לסדר היום הציבורי את נושא חלוקת כרטיסי הזמנה – דהיינו, כרטיסים בחינם – למופעים ואירועים.

משרד מבקר המדינה, מציין, כי כבר התריע בדוחות שפרסם, על התופעה שגורמת לתחושות אפליה וחוסר שוויון בין מקבלי כרטיסי ההזמנה, כמו בעלי תפקידים ציבוריים, לבין תושבים שנדרשים לשלם עבור רכישת הכרטיסים, ולמעשה משתתפים במימון האירועים באמצעות תשלום מסים וארנונות.

עיריית אשדוד – חלוקת כרטיסי הזמנה למופעים ולאירועים; הדוח הנוכחי, כולל את הפרק של חלוקת כרטיסי הזמנה למופעים ולאירועים. בשנים 2017-2014 התקיימו בנכסים שונים של עיריית אשדוד ושל שני התאגידים העירוניים שלה יותר מ-1,000 אירועים ומופעים, חלקם של אמנים ידועים, ובהם חולקו כ-15,700 כרטיסי הזמנה, שערכם הכולל עמד על כמיליון .

עיריית אשדוד ושני התאגידים העירוניים שלה, פעלו בכל הקשור לחלוקת כרטיסי ההזמנה בהליכים פגומים, בחוסר שוויוניות ושקיפות, בניגוד לכללי המינהל התקינים ולהנחיות משרד הפנים, ובחלק מהמקרים אף עולה חשש למשוא פנים בחלוקתם.

העירייה, קובע מבקר המדינה, התרשלה בתפקידה, דבר שהוביל לחלוקת כרטיסים שלא כדין, בין היתר, לעובדים בעירייה ובשני התאגידים העירוניים, לחברי מועצת העירייה ולגורמי תקשורת.

במהלך הביקורת – נמסר לעובדי משרד מבקר המדינה רק מידע חלקי, לא מדויק ובחלקו גם לא מהימן על חלוקת הכרטיסים, תוך כדי פגיעה בסדרי המינהל התקין.

עיריית רחובות – שיפוץ בית התרבות; העירייה החלה בשנת 2011 בשיפוץ בית התרבות בעיר באמצעות ה.ל.ר – החברה לפיתוח רחובות בעמ“. העבודות היו אמורות להסתיים לפי התכנון במרץ 2012. יותר משש שנים לאחר המועד, האמור, באפריל 2018, טרם הושלם שיפוץ בית התרבות.

במהלך תקופה זו, גדל התקציב, הכולל של הפרויקט מ-6 מיליון ₪ בקירוב לכ-11 מיליון ₪. התנהלותם הבלתי אחראית של העיר, ראש העיר וחברי המועצה ושל חברת ה.ל.ר בשיפוץ בית התרבות רצופה כשלים בתחומים רבים, מתאפיינת בגרירת רגליים ומלמדת על זלזול בחובתם לשמירת החוק והקופה הציבורית.

המועצה האזורית מטה בנימין – כוח אדם וניהול תקציבים בלתי רגילים; הביקורת שפורסמה בדוח, אשתקד, לא כללה ממצאים שהסתמנו כבר אז.

לכן, היה צורך להמשיך ולבדוק עוד נושאים לגבי מ.א. מטה בנימין. הביקורת הנוכחית מעלה פגמים חמורים במינוי עובדים בכירים במועצה האזורית מטה בנימין ובהם בחירת מועמדים שבעת זכייתם במכרזים חלקם לא עמדו בתנאי הסף המתחייבים.

עולה חשש שתוצאות מכרזים נקבעו מראש ותנאי הסף הותאמו למידותיהם של אלה אשר המועצה חפצה ביקרם. בפרט היו פגומים תהליך קבלת ההחלטות והאופן שבו מונה הגזבר לשעבר לתפקיד שנברא במיוחד עבורו.

לרשות המועצה האזורית עומד סכום של כמיליארד ₪ במסגרת תקציב בלתי רגיל (תקציב פיתוח). מתוך סכום זה, מממנים, בין השאר, תכנון והקמת תשתיות ומבני ציבור במאחזים לא מורשים (הרשימה המפורטת בעמ’ 723). זאת חרף משוכות  מדיניות, קנייניות ותכנוניות. יוצא אפוא, שהיא פועלת שלא כדין.

נמצא, כי משרדי החינוך, הפנים והתחבורה וכן הקרן הקיימת לישראל – מעורבים במימון תברים לתכנון ובנייה במאחזים לא מורשים בתחומי המועצה האזורית ובסביבותיה.

כך בעוד משרדי ממשלה וגופים אלה משקיעים ממשאביהם בעבודות בינוי ופיתוח בתחומי המועצה, זרוע שלטון אחרת – יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי – משקיעה ממשאביה, כדי לאתר בנייה בלתי חוקית ולצוות על הריסתה. לא זו אף זו.

המועצה האזורית מטה בנימין, במימון משרדי ממשלה, ממשיכה לבנות מבנים לא מורשים ופותחת תברים חדשים גם אחרי שהמינהל האזרחי הוציא כנגדם צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה – למשל טיילת ושביל אופניים באיזור טלמון, שבחלקם הוקמו על קרקע פרטית.

המועצה האזורית חבל מודיעין – התכנסות שנתית של המועצה; בחודש דצמבר 2016, קיימה המועצה התכנסות במלון יוקרה, בעיר אילת. השתתפו בה 87 נבחרים ועובדים של המועצה ושל התאגידים שלה, 80 בני זוג ו-12 ילדים.

עולה, מן הדוח, כי המועצה האזורית חבל מודיעין ו-החברה הכלכלית חבל מודיעין, מימנו את ההתכנסות בסך של כ-513,000 ₪.

בגין התכנסויות דומות שהתקיימו באילת בשנים; 20092016, הוציאו המועצה והחברה הכלכלית סכום הנאמד בכארבעה מיליון ₪חצי מיליון ₪ לשנה). השתתפו בהן בין היתר שומרי הסף במועצה ובהם מבקר המועצה.

השתתפותם של בני הזוג והילדים בהתכנסות מומנה רק באופן חלקי על ידי המועצה והחברה הכלכלית. מימון זה, לדעת מבקר המדינה כב’ השופט (בדימוס) שפירא, מהווה מעין הטבה פסולה.

יתרה מזאת, סכום המימון לא נזקף לעובדי המועצה ועובדי התאגידים שלה כהכנסה לצורך תשלום מס הכנסה. בנוסף, לעובדים שהשתתפו בהתכנסות ניתנה מתנה שעלותה 310 ₪ לעובד, אולם לא זקפו זאת כהכנסה לצורך תשלום מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי.

ההתכנסות שכונתה ‘השתלמות’ לא כללה כלל ‘כל סוג של לימודים‘, כדרישות נוהל ההשתלמויות של המועצה. נמצא, כי 50 מ-87 המשתתפים בהתכנסות, לא נכחו באף ישיבה שנוהלה בה רשימת נוכחות.

█ רכש, התקשרויות, חובת המכרזים

בבסיס חובת המכרזים עומדת החובה החלה על רשויות המדינה לנהל את התקשרויותיהן על יסוד תחרות הוגנת, חיסכון ושימוש יעיל בכספי הציבור.

בדוח הנוכחי, ניתן דגש מיוחד לנושא השמירה על עקרונות דיני המכרזים; המועצה המקומית עספייא – התקשרויות עם נותני שירות במכרזים שאינם פומביים; המועצה, התקשרה עם נותני שירות ללא מכרז כדין, פומבי או זוטא וזאת בניגוד לדין ובסטייה מעקרונות היסוד של דיני המכרזים.

ביקורת נוספת בעספייא, עניינה שכירת מבנה להפעלת בית ספר. המועצה המקומית שכרה חלק ממבנה שנבנה ללא היתר בנייה כדין והפעילה בו בית ספר בניגוד לדין; משמע, השתמשה במבנה שלא עמד בהוראות המפורטות בדין ולא נבחן על ידי הגורמים הרלוונטיים שנדרש אישורם ולכן, עלול לסכן את שלומם וביטחונם של השוהים בו.

המועצה עספייא אף שילמה מכספי ציבור בעבור השימוש בבניין הלא חוקי ובכך נתנה יד להפרת חוק התכנון והבניה.

המועצה המקומית אעבלין; מדובר בליקויים, חלקם חמורים, בתפקוד המועצה והעומד בראשה ובפעולותיהם בנושא רכש והתקשרויות, העסקת יועצים ונותני שירותים וניהול כוח האדם.

עלה גם מקרה של ניגוד עניינים חמור בין גזבר המועצה ובין מזכיר המועצה שלאחר עשר שנים, טרם הוסדר וכן התגלו ניגודי עניינים בהעסקת קרובי משפחה של ראש המועצה.

מבקר המדינה מביא דוגמאות נוספות במועצות המקומיות; חורפיש, יסוד המעלה, מגדל, מזרעה, עילבון ו-פקיעין. הועלו על ידי המבקר כשלים הנוגעים לפעולות בנושאי רכש והתקשרויות, בעריכת מכרזים ובהעסקת יועצים ונותני שירות ונמצאו מצבים של ניגודי עניינים בהתקשרויות עם מקורבים של נבחרים ועם עובדי מועצה.

הממצאים העולים מדוח מבקר המדינה, מעלים חשש לפגיעה בעקרון השוויון ולביצוע פעולות בניגוד להוראות החוק.

█ הדוח כולל פרקי ביקורת נוספים;

  • עיריית גבעת שמואל – תמיכה במוסדות ציבור ואישור תקציבים בלתי רגילים.
  • עיריית פתח תקווה – הקצאת מקרקעין ללא תמורה (דוח מעקב).
  • המועצה המקומית ערערה בנגב – התקשרות לטיפול בפסולת ומרכיביו.
  • המועצה האזורית הגליל התחתון – רישוי עסקים וניהול נכסים.
  • הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – הראל.

מבקר המדינה כב’ השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, מדגיש, כי על הגופים המבוקרים מוטלת החובה לפעול בדרך מהירה ויעילה לתיקון הליקויים שצוינו בדוח זה. זאת על מנת לקדם את השירות הציבורי בישראל ובכך לשפר את הביטחון, הבטיחות, איכות החיים והסביבה של תושבי ישראל.

◄ אל קריאת ‘דוח הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2018’ המלא.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן