יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

כ-4000 תיקי ניצולי שואה נפתחו בסיוע המשפטי

לרגל יום השואה הבינלאומי; בשנת 2016 נפתחו בסיוע המשפטי כ-4,000 תיקים, פי 2 ממספר התיקים אשר נפתחו בשנת 2014! מספר ניצולי השואה, הפונים לקבלת סיוע משפטי עולה מדי שנה ומגמת העלייה נמשכת באופן רצוף מאוקטובר 2013 ◄ שרת המשפטים, ח"כ שקד: "הסיוע המשפטי עושה עבודת קודש של ממש בסיועו לניצולי השואה...".
0
0
שרת המשפטים, איילת שקד | צילום דףף הפייסבוק: גבי הלר | עיבוד צילום: שולי סונגו
שרת המשפטים, איילת שקד | צילום דף הפייסבוק: גבי הלר | עיבוד צילום: שולי סונגו

לקראת יום השואה הבינלאומי (International Holocaust Remembrance Day 2017 – 27th January) אשר יצוין מחר (שישי, 27.1.17) בכל רחבי העולם, מפרסם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים נתונים הקשורים להליכים משפטיים בהם ייצג ניצולי שואה, לרבות לוחמים ופרטיזנים. מהנתונים עולה כי בשנת 2016 נפתחו בסיוע המשפטי כ-4,000 תיקים – פי 2 ממספר התיקים אשר נפתחו בשנת 2014! נציין, כי מספר ניצולי השואה, הפונים לקבלת סיוע משפטי עולה מדי שנה, ומגמת העלייה נמשכת באופן רצוף החל מאוקטובר 2013, אז תוקן חוק הסיוע המשפטי ונקבע כי הניצולים זכאים לקבל ייעוץ וייצוג ללא עלות וללא מבחני הכנסה.

רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן נעיםבפייסבוקאו בטוויטר.

התיקים כוללים תיקי ייעוץ לגבי ‘זכויות ניצולי שואה’ ייצוג בהליכים משפטיים מול הרשות לזכויות ניצולי שואה שבמשרד האוצר (לדוגמא; תביעות להכרה כניצולי שואה ותביעות להגדלת גובה הקצבאות) וסיוע משפטי מול עורכי דין פרטיים וגורמים אחרים אשר ייצגו בעבר את הניצולים ובחלק מן המקרים גבו מהם שכר טרחה גבוה.

בנוסף לייעוץ וייצוג בערכאות, הסיוע המשפטי, ניתן גם בחיפוש ובהשגת המסמכים הנדרשים להוכחת טענותיהם של הניצולים ובהכנת חוות דעת מקצועיות ורפואיות והשתתפות במימונן, מה שלעתים קרובות מביא לקבלת התביעה ולסיום ההליך בהסכמה.

█  שרת המשפטים: הציווי ‘לזכור ולא לשכוח’ רלוונטי כמובן גם כלפי אלו ששרדו את השואה

שרת המשפטים, חברת הכנסת איילת שקד, אמרה, כי; “הסיוע המשפטי עושה עבודת קודש של ממש בסיועו לניצולי השואה. הסיוע ניתן על מנת לקדם את רווחתם של הניצולים ובכדי לאפשר להם לממש את הזכויות המגיעות להם. הציווי ‘לזכור ולא לשכוח’ רלוונטי כמובן גם כלפי אלו ששרדו את השואה האכזרית ולעתים צריכים להילחם על קיומם היומיומי. אנו במשרד המשפטים עומדים לצידם ונלחמים בשמם להכרה ולחיים של כבוד”.

בתחום הייצוג המשפטי כנגד עורכי-דין וגורמים אחרים שגבו שכר טרחה גבוה מדי מהניצולים נפתחו עד היום כ- 2,000 תיקים, מתוכם 800 בשנת 2016. בתיקים אלו ניתן סיוע בהגנה בפני הליכי הוצאה לפועל או תביעות עורכי הדין לתשלום שכר הטרחה המופרז.

דוברת מטה הנהלת משרד המשפטים עורכת הדין עדי שמחוביץ–גליקמן, הוסיפה ומסרה היום, כי בנוסף ניתן ייצוג בתביעות יזומות כנגד עורכי דין וגורמים נוספים להשבת שכר הטרחה שגבו עבור טיפולם בניצולים. התיקונים ל‘חוק נכי רדיפות הנאצים’ בדבר ייצוג הניצולים בתביעות והגנה בפני תביעות להחזר שכר טרחה, נכנסו לתוקף בסוף 2014. זאת בעקבות תלונות רבות מצד הניצולים על נקיטת הליכים בהוצאה לפועל נגדם על ידי עורכי הדין וגורמים מטפלים אחרים, אשר לא בחלו אף בהטלת עיקולים והוצאת מיטלטלין מבתי הניצולים על מנת לגבות חובות שהניצולים, לטענתם, לא שלמו להם. בחלק מהתיקים הושב שכר טרחה שנגבה מעל התקרה לאחר משלוח מכתב דרישה בלבד מטעם ‘הסיוע המשפטי’.

בחלק הנותר מתנהלים הליכים משפטיים להשבת הכספים שנגבו מעל התקרה. בתיקון לחוק, הוחלט להעניק לניצולים גם בתחום זה סיוע משפטי חינם וללא מבחני הכנסה. עוד הוחלט על קביעה רטרואקטיבית, החל מ-2010 של התקרה לשכר הטרחה שגבו עורכי דין וגורמים נוספים עבור טיפולם בקבלת קצבאות הנובעות מהחלטות מנהליות ומביטוח סוציאלי מגרמניה (עבודה בגטו). על פי התיקון לחוק, ניתן יהיה לגבות מעורכי הדין והגורמים האחרים שטפלו בניצולים החזרי שכר טרחה שגבו באותה עת ועולים כעת על התקרה שנקבעה בחוק, אקט שאינו ניתן כדבר שבשגרה.

לדברי עורכת הדין שרי ורדי, הממונה הארצית לטיפול בניצולי שואה, הגידול הניכר במספר הניצולים הפונים לקבלת סיוע, מעיד על כך, כי למרות השנים הרבות שחלפו מאז השואה, קיים צורך אמתי בייעוץ וייצוג לניצולים. “הסיוע המשפטי רואה חשיבות רבה במתן סיוע מקצועי מיטבי לניצולים, ועושה הכול לקידום זכויותיהם המשפטיות כניצולי שואה“, אמרה עו”ד ורדי .

עוד הוסיפה ורדי, כי סיפוריהם האישיים של ניצולי השואה קשים מנשוא, והסיוע המשפטי עושה מאמצים לסייע ולהקל על הניצולים בהשגת המסמכים הדרושים ובהשתתפות במימון חוות-דעת להוכחת התביעות. במידת הצורך מגיע עורך דין מטעם הסיוע המשפטי לבית הניצול על מנת להנגיש את הסיוע גם למי שמוגבל פיזית.

█  דוגמאות מכ-4000 תיקים של ניצולי שואה בהם ייצג האגף לסיוע משפטי;

  • ניצולת שואה הסובלת מדמנציה “חזרה” לחיות מחדש את תקופת השואה ומחפשת את הוריה שאבדו בשואה. משפחתה תבעה בשמה להכיר במחלתה לצורך הגדלת קצבת הנכות שלה, אולם הרשות לזכויות ניצולי השואה דחתה את תביעתה.

עקב כך, פנתה המשפחה לסיוע המשפטי, אשר סייע בהמצאת המסמכים הנדרשים שתיעדו את קורותיה, מה שהוכיח, כי הניצולה שייכת ל”מעגל הראשון” ולפיכך זכאית להכרה בקשר הסיבתי בין המחלה למלחמה. לאור זאת הסכימה הרשות, לאחרונה, להכיר בכך ולהעלות את אחוזי הנכות לצורך קביעת גובה הקצבה.

  • קשיש בן 90 לחם בצבא האדום ועלה לארץ בשנות ה-90, זכה להכרה כנכה מלחמה. הוא קבל סיוע באיסוף המסמכים הרלוונטיים ובפנייה אל ארגון הלוחמים והפרטיזנים שהביע תמיכה במאבקו להכרה כלוחם. בעקבות איסוף החומר נעשתה פנייה של עורך דין מטעם הסיוע המשפטי אל הרשות לזכויות ניצולי שואה, והבקשה אושרה. ייאמר כאן, כי הלוחם התקיים רק מקצבת זקנה, וההכרה בו כנכה מלחמה לפי חוק נכי מלחמה הייתה משמעותית בשיפור מצבו הכלכלי הקשה.
  • עורך דין פרטי שגבה 45,000 ₪ עבור כתיבת מכתב לרשות זכויות ניצולי השואה. רק לאחר מכתב דרישה מטעם הסיוע המשפטי וניהול משא ומתן הסכים עורך הדין להחזיר 25,000 שקלים חדשים, מתוך הסכום שגבה בעבר.
  • בימים אלה, נפתחו בסיוע המשפטי עשרות תיקים לייצוג יוצאי עירק, וזאת בתגובה לבקשתו של עורך דין פרטי מבית המשפט לפסוק את שכרו בעניינם. תחילת הסיפור הוא בערר שהגיש עורך הדין בבית המשפט השלום בעיר חיפה בשם מאות יוצאי עירק.

זאת על מנת שיוכרו כניצולי שואה הזכאים לקבלת קצבה חודשית מהרשות לזכויות ניצולי שואה. אולם, דווקא לאחר הגשת הערר נתקבלה החלטתו של שר האוצר כחלון להעניק ליוצאי עירק שהיו בפרעות “פרהוד” (פוגרום שנערך ביהודי עירק ב- 1941, בעיקר בבגדד), מענק שנתי בסך כ- 4,000 ₪. מתן המענק, הותנה בוויתור על הליכים משפטיים אחרים.

בעקבות זאת החליטו רבים מהמערערים לפרוש מההליך המשפטי ולקבל את המענק החד-שנתי. עורך הדין, פנה בבקשה לוועדת העררים בבית המשפט, כדי שיפסקו לו את התגמול המגיע לו, לדעתו בסך 1,540 ₪ בצירוף מס ערך מוסף מכל מערער שפרש מההליך.

בעניין זה, ניתן למערערים שפרשו ייצוג משפטי מטעם הסיוע המשפטי, וזאת בין השאר לאור העובדה שבמרץ 2016 התקבל בכנסת תיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים המגביל את שכר טרחה עבור הגשת ערעור לסך של עד 473 ₪ כולל מס ערך מוסף.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן