חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס בראיון מורחב ומיוחד לכתב העת המשפטי הפופולרי “עורך הדין” בעריכת שחר שחר, היוצא לאור מטעם לשכת עורכי הדין בישראל ואומרת בגילוי לב וללא כחל ושרק ; “ישנם ימים שאני יוצאת מכאן (כנסת) מתוסכלת, אבל ישנם לא מעט ימים שבהם אני מודעת לכך שגם הצעד הקטן שעשינו, הוביל לשינוי חיים אצל לא מעט אנשים”. אל הראיון המלא;
█▓▒░ מה הסיכוי שאביך יהיה נשיא המדינה בעתיד?
“ברמה האישית אני לא יודעת אם הייתי רוצה את זה בשבילו, אבל כן הייתי רוצה בשביל הציבור. אבי לא יֵצא למאבקים בשביל זה. לדעתי אם תהיה הצעה מוסכמת הוא היה שוקל זאת בחיוב“.
שבועיים לא קלים עברו על חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, מרגע שיושב ראש סיעת ישראל ביתנו, השר אביגדור ליברמן, הניח בפניה את ההצעה ללכת בדרכי אביה, השר לשעבר דוד לוי, להצטרף לפוליטיקה ולהשאיר את החותמת שהותירה כאשת תקשורת מובילה ודומיננטית מאחור.
“אלו היו השבועיים הקשים בחיי”, היא חוזרת לאותם ימים בריאיון ונזכרת בשיחה יוצאת דופן עם אחד הכתבים הבכירים בתקשורת הישראלית ביום הראשון לכהונתה בכנסת ישראל; “הוא שאל אותי במה אני מתכוונת להתמקד במסגרת עבודתי כחברת כנסת, וכשעניתי לו שאתעסק בדיור ציבורי, בילדים בסיכון ובנושאים חברתיים נוספים, הוא הגיב ואמר שאני עושה את טעות חיי.
‘את לא תהיי רלוונטית, אף אחד לא ישמע ממך ועלייך כי אלו נושאים שלא מעניינים אף אחד’. אז הוא אמר…”. כיום, 8 שנים לאחר שדרכה לראשונה במשכן הכנסת, ממשיכה את המורשת המפוארת של אביה למען החברה הישראלית, נחשבת ובצדק, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס למותג מכובד למדי בכל הנוגע לטיפול בנושאים החברתיים. במהלך השנים הללו היא הצליחה למנף את התחום ולהציב אותו על סדר היום הציבורי בישראל.
█▓▒░ הבחירה הטבעית שלה
עדות מוצקה להשקפת עולמה החברתית באה לידי ביטוי לפני כמה חודשים כשהטילה פצצה והחליטה לפרוש מסיעת ישראל ביתנו. “לא באתי לכנסת כדי להיות עלה תאנה, באתי לשנות. ואם אני לא יכולה לשנות במסגרת שבה אני נמצאת והנושאים שבגללם נכנסתי לפוליטיקה לא נמצאים על סדר היום, אין לי מה לחפש במקום הזה, ולכן עזבתי את הסיעה”, היא מתמצתת את הסיבות שהובילו אותה לדרך חדשה. ומבחינתה, הדרך עוד ארוכה.
█▓▒░ אי אפשר לדבר על הצטרפותך לעולם הפוליטי בלי לברר איתך מה בסופו של דבר גרם לך לעשות את השינוי הזה בחייך? עד כמה השפיע הצל של אביך על החלטתך, ומדוע לא בחרת במסלול שנראה טבעי – סיעת הליכוד?
“כשהייתי ילדה, ממש לא חשבתי להיות פוליטיקאית דווקא בגלל שגדלתי בבית שבו היו המון מטענים מהעולם הפוליטי. עם זאת, גדלתי בבית שבו מתעוררים עם החדשות והולכים לישון איתן, רואים את המעורבות של אבא ומאמצים את התכונות הטובות לטובת מעורבות.
אני לקחתי את הצורך הזה לסייע ולשנות לעולם התקשורת, שם היו לי במות מצוינות גם ברדיו וגם בטלוויזיה. ואז הגיעה ההצעה מליברמן. בהתחלה לא רציתי וסירבתי, בדיוק כמו שסירבתי לפניות קודמות מצד גורמים פוליטיים אחרים, אבל כשהבטיחו לי שיהיה לי אור ירוק לפעול בנושאים החברתיים, בנושאים שאני באמת מאמינה שצריך וחשוב לטפל בהם, לא ישנתי שבועיים.
החלטתי בסופו של דבר לבוא ולבדוק אם להבטחות שניתנו לי יש בסיס. במשך שנים הוא אכן היה, אבל כידוע זה הפך להיות לא רק כרסום זוחל, אלא ממש ביסים גדולים בתחומים האלו, ודרכי החוצה מהמפלגה הייתה ברורה.
“שאלת מדוע לא להמשיך בדרך של אבי ולהצטרף לליכוד? מאחר שהליכוד איבד קצת את הדרך, ובאמת, חוץ מהטייטל שנקרא ליכוד, גם סיעת ישראל ביתנו הורכבה מפסיפס שהבטיח להיות משהו דומה, ואגב, לאבי היה רק חשוב שאני יודעת ומודעת לזירה הפוליטית ולמשמעות כניסתי אליה”.
קצת מפתיע אולי לשמוע מחברת הכנסת לוי אבקסיס שאחרי תרומתה לתחום החברתי בשנים האחרונות היא אמנם יודעת שהצליחה לשנות הרבה דברים, אבל מבחינתה “זה עדיין רק בשוליים”. למה רק בשוליים? “כי עדיין לא עשינו את המהפכות האמיתיות“, היא עונה ללא היסוס.
█▓▒░ ובכל זאת, עשרות חוקים חברתיים עברו בזכותך, ואי אפשר לקטלג זאת במנעד השוליים.
“כי אלו חוקים שלא נבעו ממדיניות ממשלתית”.
█▓▒░ אי אפשר לסרוק את כל החוקים שהעברת, אבל באילו מקומות אפשר לומר שאילמלא היית שם את, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, לא היה מתרחש שינוי של ממש?
“כשנכנסתי לכנסת אף אחד לא דיבר על נושא הדיור הציבורי. זה לא עניין אף אחד, ובוודאי שלא את התקשורת, וכתוצאה מכך הנושא הוזנח במשך שנים. החלטתי להיכנס לעובי הקורה בנושא, והמחקר הראשון שביקשתי ממחלקת המחקר של הכנסת היה על התמורות שחלו בדיור הציבורי.
אני גדלתי בימים שבהם המדינה, כן התייחסה לדיור הציבורי וכן כללה בתוכו את השיקום החברתי, את פרויקט הדגל החברתי ביותר שהיה כאן מאז הקמתה. השיקום החברתי נגע במוזיקה, בחינוך, בספורט, והוא נתן במה להמון ילדים ואפשרות לגדול ולצמוח לעתיד טוב יותר.
ומה קרה מכל זה? לא רק שהפרויקט הזה קרס, גם כרסמו בו ולקחו ממנו את הכספים. למזלי, המחקר, שאותו ביצעתי עם איתי פידלמן ממחלקת המחקר של הכנסת, נתן את התשובות לשאלות הקשות ששאלתי ואף אחד לא רצה לתת. מרחו אותי.
במחקר הזה, הצלחנו לעקוב אחרי כל הכספים ולגלות את כל השערוריות. כך למשל, כספים שהתקבלו ממכירה של דיור ציבורי הועברו לסלילה של כביש למעלה אדומים או הלכו למימון שמירה במזרח ירושלים. אלו הן מטרות טובות, אבל האם משרד הבינוי והשיכון, אמור לממן אותן?
“לאחר שאספתי את כל הנתונים והראיתי לכולם שאני בקיאה בהם היטב, פתאום זה הפך לחלק מסדר היום הציבורי ופתאום הצפתי עוולה מתמשכת ומישהו היה צריך לבוא, לצעוק ולעצור את כל זה, ושם עשיתי סדר”.
█▓▒░ ומי אשם בשערורייה שחשפת בזכות פעולת מחקר שיזמת?
“בנוגע לממצאים שגיליתי בנושא הדיור, הציבור לא רק הפוליטיקאים אשמים, אלא גם הפקידים. הם הפכו לבעלי הדעה. הם רואים שהשרים מתחלפים כל שני וחמישי, והם הפכו לבעלי הבית. הם גם לא סופרים ממש את השר הנכנס. ברצונם, יראו לו חומרים, ברצונם לא”.
█▓▒░ את מתכוונת לפקידים במשרד האוצר?
“ממש לא רק במשרד האוצר, אלא גם במשרדי ממשלה נוספים, אבל באוצר אתה רואה את זה הלכה למעשה. לצערי ברמה הפקידותית נכנסו גם אינטרסים זרים, וכשאתה מסתכל על מה שקורה שם אתה רואה שהעבודה לא מסודרת”.
█▓▒░ איך זה בא לידי ביטוי?
“כשאתה מגלה פתאום, למשל, שישנם כוחות שנתנו הזדמנות לחברות הביטוח להפסיק באופן חד-צדדי ביטוח סיעודי קולקטיבי. מי יצר את הסעיף הזה? משרד האוצר. אתה משלם כל החיים לחברות הביטוח, וכשאתה מגיע לגיל שבו אתה צריך לממש את הפוליסה, פתאום חברת הביטוח יכולה להפסיק לך את הביטוח באופן חד-צדדי ואף אחד לא נותן דין וחשבון.
איפה הרגולטורים? למה בכלל יצרו את הסעיף הזה? שם התערבתי ושם שיניתי מציאות. אתה צריך להילחם כאן כל הזמן, ואומר לך את האמת, גם לא “מתים” עליי כאן, כי אני שואלת את השאלות הקשות, כי אני מכינה את שיעורי הבית”.
█▓▒░ עם יד על הלב, כמה חברי כנסת כמוך יש כאן?
“אין הרבה וגם אם יש כאלו שיוצאים איתנו לדרך, אני מרגישה שאנחנו מתחילים עם חטיבה, מסתכלים אחורה ומגלים מהר מאוד שהפכנו לפלוגה, למחלקה, לכיתה, ובמקרה הטוב שורדים שלושה… הפוליטיקה מקלקלת כאן גם את האנשים הטובים“.
█║ המלחמות שלה
חברת הכנסת לוי אבקסיס, פועלת רבות למען ילדים בסיכון. גם שנים של טיפול, חקיקה ומאמץ למען אותם ילדים לא מצליחות לפענח אצלה את השאלה והאבסורד – מדוע המדינה לא משקיעה היום באותם ילדים בצורה משמעותית, כדי לחסוך הוצאות עתידיות רבות על אלו שהידרדרו למקומות לא טובים?
“גם אם המדינה מבינה את הלוגיקה הזאת היא לא מקיימת את זה הלכה למעשה. למה? כי ממשיכים לראות כאן בהשקעה בחינוך סוג של סעיף בהוצאות, והפקידים באוצר לא אכפת להם מה יקרה בעוד עשרים שנה. ישנם מחקרים רבים, שנעשו בין היתר בארצות הברית, המגלים כי על כל שקל שאתה משקיע ב‘ילדים בסיכון’ היום, אתה חוסך מאות דולרים בהמשך בכל אחד משלבי חייהם.
ברגע שהשקעת בילד כזה היום, אתה נותן לו את ארגז הכלים הנכון לחיים, ואתה מונע ממנו להיות בשולי החברה בעתיד. ולצערי, גם אם מבינים את זה כאן, הם לא רוצים לתת תקציבים לכך”.
לחברת הכנסת לוי אבקסיס, צורמים לא פחות הפערים בין מה שמקבלים ילדים המתגוררים במרכז הארץ ובין אלו שבפריפריה, והיא מפרטת; “כשאתה מסתכל על ילד בקריית מלאכי או בירוחם, למשל, אתה רואה שילד כזה מקבל השקעה פחותה בחינוך מצד הרשויות מאשר ילד במרכז הארץ מאחר שלקופת הרשות המקומית יש את תקציב האקסטרה להוסיף ולהשקיע בו.
זה יוצר אי-שוויון מהותי. כשאני מסתכלת, למשל, על תוצאות ציוני הבגרות אני מגלה שכוכב יאיר מככב תמיד בצמרת הנתונים. החלטתי לבדוק מה באמת שונה במערכת החינוך שם שעושה אותם טובים מאחרים, ואז גיליתי שאין שם בכלל בית ספר תיכון, שתלמידי היישוב מפוזרים בין תיכונים אחרים באזור ושרבים מהם נעזרים בשיעורים פרטיים כדי להצליח בבגרויות.
במצב שכזה, נוצר עיוות שמכתיב את הפערים. חבל מאוד שרק בגלל חוסר השקעה אחידה בתקציבים אנחנו עלולים לפספס את המוחות הטובים שנמצאים בפריפריה“.
█▓▒░ המציאות הזאת לא מתסכלת אותך ומייאשת אותך?
“ישנם ימים שאני יוצאת מכאן מתוסכלת, אבל ישנם לא מעט ימים שבהם אני מודעת לכך שגם הצעד הקטן שעשינו הוביל לשינוי חיים אצל לא מעט אנשים”.
█▓▒░ למשל?
“אדבר על חוק קטינים נפגעי עבירה. התברר שעל פי החוק שהיה בעבר, נפסקים לעתים פיצויים לקטינים שנפגעו, אבל אז התברר שהקטין ומשפחתו צריכים לרוץ אחרי העבריין, כדי לגבות את הכסף. יתרה מכך, בלא מעט מקרים בתי המשפט פרשו את תשלומי הפיצויים לאלף ואחד תשלומים במקרה הטוב, או לתחילת תשלום הפיצויים לאחר שישתחרר ממאסרו במקרה הרע.
שמעתי מקרים שבהם העבריין איים על משפחתו של הקטין הנפגע אם ידרשו ממנו את הפיצויים המגיעים לה, כאילו לא מספיקה הפגיעה הנפשית שחוותה המשפחה כולה. לאור המצב האבסורדי הזה יצרתי את הצעת החוק שהמדינה תיקח אחריות, ואחר כך תפעל בהליכי גבייה מול העבריין.
גורמים רבים התנערו מאחריות, אבל בסופו של דבר מר דוד מדיוני, שהיה ראש ההוצאה לפועל שנכנס איתי לסיפור ובאמצעות המרכז לגביית קנסות הוא הסכים להיות הגוף שירדוף אחרי אותם עבריינים. קבענו רף שעד פיצוי של 10,000 שקלים הקורבן, מקבל את הפיצויים שלושה חודשים לכל המאוחר מיום החלטת בית המשפט.
הסכום הזה לא יוצא על חשבון המדינה, אלא נגבה מהעבריין, ולמדינה יש את האמצעים לעשות את זה. בזכות מהלך זה נוצר מצב שבו העבריין לא ניצב מול קורבן חלש, אלא מול מדינה חזקה, והוא מחויב לשלם את הפיצוי שהוטל עליו. יתרה מכך, יותר מ-93 אחוזים מהקורבנות של אותם עבריינים מקבלים את הכסף שלהם והמדינה מצליחה לגבות מהם. יש כאן הצלחה כבירה”.
█▓▒░ כשאת רואה את מצב העניינים לאורך כל השדרה המשפטית והחברתית, האם את יכולה לומר שכיף היום להיות ילד בישראל?
“זה תלוי לאיזה בית נולדת. ילד שחי בעוני, כיף לו? ואם מסתכלים על התייחסות מערכת החוק לילד, אפשר לומר שאנחנו מצליחים לאט-לאט לתקן ואנחנו מתקדמים כל הזמן. זה נכון שכל 120 חברי הכנסת אמורים להוביל לשיפור המצב למען הילדים בישראל, אבל רובם של הפוליטיקאים שנכנסים למערכת הזאת, גם אם באו עם כוונות טובות.
הם יודעים היטב איך המערכת הזאת עובדת ומודעים לכך שאם הם יריבו עם פקיד כזה או אחר, היכולת שלהם להעביר מולו חוקים תהיה קלושה יותר. לא אחת ביקשו ממני להסיר את ההתנגדות שלי, מדברים מסוימים והצלחתי, למרות הכול, לעצור גם חוקים ממשלתיים קטסטרופליים. בשורה התחתונה, יש התקדמות בחקיקה למען הילדים בישראל“.
█▓▒░ מה מפריע לך בצורה משמעותית במצב הנוכחי ואת רוצה לשנות אותו לטובת הילדים במדינה?
“ראשית, שוויון אמיתי בחינוך. שהמדינה תשקיע יותר כספים בצורה דיפרנציאלית, כי אם אתה רוצה לתת ארגז כלים אמיתי לכל ילדי ישראל באשר הם, אתה לא יכול לסמוך על מקום הלידה שלהם. התחלנו לעשות שינוי בכיוון הזה, אלא שלצערי יאיר לפיד, בהיותו שר אוצר, לא רצה לקחת את זה הלאה.
אפילו שותפו לדרך, שר החינוך לשעבר שי פירון, צידד בגישה הזאת. לצערי הרב כולם כאן מתואמים ואין שיקולי קואליציה – אופוזיציה. יש כאן תיאומים פרסונליים שאינם לטובת הציבור. אתה לא יודע איזה כוחניות יש כאן, ואת זה צריך להפסיק ולחשוף בפני הציבור“.
█▓▒░ מה הסיכוי שתמונת המצב העגומה שאת מתארת תשתנה?
“זה תלוי בציבור. כשמעורבות הציבור תהיה גדולה יותר, המצב ישתנה. הציבור כבר לא מקבל היום כתורה מסיני כל מה שהפוליטיקאים מספרים לו. יש עדיין שייכות מפלגתית, אבל בינינו, חוץ מהשמות לא נשאר כמעט שום דבר. מדי פעם שואלים אותי מתי את חוזרת לליכוד, ואני עונה, קודם כול שהליכוד יחזור לעם, שיחזור לעצמו. חוץ מהמותג לא נשאר שם כלום.
אנחנו נמצאים 40 שנה אחרי המהפך של 77′ ותראה את הפערים בין הפריפריה למרכז. אתה שואל אם אבי מתבייש בליכוד של היום? תשאל אותו… אני רק יכולה לומר לך שהוא מאוכזב מאוד ממה שהוא רואה שם”.
█▓▒░ בואי ברשותך נחזור לנושאים החברתיים. מה הסיכוי שמשבר הדיור ייפתר כאן סוף-סוף?
“אפשר לעשות בתחום הזה הרבה יותר ממה שנעשה בו כיום, ולמרות שפרויקט מחיר למשתכן הוא התקדמות הוא אינו חזות הכול. יש כאן דברים שהציבור לא מודע להם. למשל, מענקי מקום. בעבר, וזה לא היה מזמן אלא בתקופתו של יאיר לפיד כשר האוצר, היו מענקי מקום, והוא ביטל אותם”.
█║ העתיד שלה
█▓▒░ לא מעט שרים מדברים על חיזוק הפריפריה, אבל בפועל המצב לא מזהיר במיוחד.
“חיזוק הפריפריה? אתן לך דוגמה לעבודה בעיניים. לאחרונה הכריזו שרי האוצר והבריאות על החזרת מענקי הרופאים לפריפריה, אבל מי שנלחם בפועל על כך זו הייתי אני. במהלך אישור התקציב הקודם עשיתי להם תרגיל תקשורתי והבאתי את הסיפור באמברגו לערוץ 2.
היה ברשותי המסמך המפליל שבו מופיע סיכום שמענק הרופאים לפריפריה יורד מהתקציב, אלא שלאורך כל הדיון ידעתי שאם אני מציגה אותו כפי שהוא, הקואליציה תטאטא אותו מתחת לשולחן כאילו כלום. שאלתי פעם אחר פעם את חבר כנסת גפני, מה קורה עם המענק, והוא השיב פעם אחר פעם שהבטיחו לו שהכול בסדר…
נציגי האוצר והבריאות לא רצו לענות על השאלה הזו כי ידעו כנראה שאני מחזיקה מידע חסוי בנושא. עד הרגע האחרון ח”כ גפני האמין להם, אלא שבדקה לשמונה יונית לוי פתחה את מהדורת החדשות עם הידיעה שחברת הכנסת אורלי לוי חשפה שמענקי הרופאים בפריפריה יבוטלו…
חבר כנסת גפני, קיבל ממני את המסמך, פוצץ את הישיבה והודיע להם שהיא לא תחודש עד שהמסמך לא יתוקן. בתקציב השנה הוא נטש את המאבק הזה, התקציב ירד, ועכשיו כשהם מחזירים מחצית ממה שהיה בעבר הם מתהדרים בכך שהחזירו אותו. הם קיבלו קופון, אבל הציבור לא מודע לאמת כולה. ככה דואגים לפריפריה?”
לחברת הכנסת לוי אבקסיס, אין כל ספק באשר לעתידה הפוליטי. “אני בהחלט רואה את עצמי בכנסת הבאה, בעזרת השם ואם הציבור ירצה, ועושה רושם שהוא מאוד רוצה”.
█▓▒░ ואת מתכוונת לעשות זאת ברשימה עצמאית חדשה?
“כן, בוודאי. אעמוד בראש רשימה ויהיו איתנו אנשים טובים ואיכותיים, כאלו שיאהבו את הציבור ולא את בעלי האינטרסים. האם אצרף אליי חברי כנסת שמכהנים כיום? אין לי כל כוונה כרגע לעשות את זה, אבל אקח כאלו שהם לוחמים, חפים מאינטרסים, כאלו שארצה לראות אותם נלחמים בוועדות. אני מאמינה שבכנסת הבאה אוביל את הסיעה הכי איכותית שתהיה כאן.
האם ארצה להיות גם שרה? אני חושבת שחשוב שאהיה שרה מאחר שמשולחן הממשלה אפשר להוציא לפועל יותר אג’נדות שאתה מאמין בהן. אני לא יכולה לומר לך מה אעדיף, רווחה, חינוך או אחר, אבל גם במסגרת משרד הבינוי והשיכון אפשר להוציא לפועל פעילויות חברתיות, כמו שזה נעשה בעבר”.
█▓▒░ וממש לסיום, כשאת רואה מולך את שר הביטחון וראש סיעתך לשעבר אביגדור ליברמן מולך, את אומרת לו…
“כלום, ממש כלום. נראה לי שהוא לא מסוגל להסתכל לי בעיניים אחרי מה שקרה במהלך פרישתי מהסיעה, ובאמת, הכי חשוב שתדע שאין כאן שום דבר אישי, הכול ענייני ומקצועי לחלוטין. אם באתי הנה כדי לעשות את מה שאני מאמינה בו ולא יכולתי להמשיך לעשות את זה, אין לי מה לחפש כאן”.
וכמו שהיסטוריית העשייה והחקיקה שלה נראית בשמונה השנים האחרונות, עושה רושם שהיא רק בעיצומו של תהליך למען הילדים וחסרי הישע בישראל.
█║ “עורך הדין” כתב עת
“עורך הדין” הוא כתב עת משפטי היוצא לאור מטעם לשכת עורכי הדין בישראל. כתב העת “עורך הדין“, היוצא לאור זה מספר שנים, הינו כתב עת מקצועי ורציני המבטא תפיסת עולם של מצוינות, מקצועיות ואכפתיות חברתית.
מאז החל לצאת לאור צבר כתב העת מוניטין רב והפך לבמה המרכזית והמובילה עבור ציבור המשפטנים בישראל: עורכי דין, אנשי אקדמיה, שופטים מכהנים ושופטים בדימוס.
כתב העת כולל מאמרים בתחומי משפט שונים, לרבות התייחסות מיוחדת לנושאים שעל סדר היום, בגישה בינתחומית, ואף נותן ביטוי לנושאים לבר-משפטיים. החל מגיליון ינואר 2016 עורך את כתב העת מר שחר שחר.
עורכו הראשון של כתב העת, היה העיתונאי משה גורלי, הציג בפתח הגיליון הראשון את חזונו; “לשלב איכות מקצועית בתוך אריזה מגזינית, צבעונית וידידותית. לשלב תכנים מקצועיים לצד תכנים אקטואליים.
לשלב בין כל תחומי המשפט: ציבורי, פרטי, פלילי, משפחה, עבודה, נזיקין ומסים. ועל הלחם הוספנו קצת דבש – תרבות, סאטירה ופניני משפט מהתרבות הכללית מהפסיקה הישראלית”.
“עורך הדין” כתב עת משפטי היוצא לאור מטעם לשכת עורכי הדין בישראל.
Add Comment