שר החינוך חבר הכנסת מר נפתלי בנט, משתתף בשעה זו כנציג ממשלת ישראל ב’מצעד החיים ה-29′ המתקיים היום (שני, כ”ח בניסן התשע”ז), באושוויץ –בירקנאו, פולין, במסגרת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אומר בנאומו’ כי; “אנו מתקרבים ליום שבו אחרון הניצולים ייפרד מאיתנו. כיום, בשנת 2017, יש הרבה פחות סיכוי שילד ישמע את סיפורו של ניצול שואה מאשר בשנת 1950 או 1990.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר‘.
אני רוצה להפציר בכם – משתתפים מרחבי העולם – דברו עם הניצולים הנמצאים כאן היום. תקשיבו להם. תזכרו את השמות, הפרצופים והסיפורים שלהם. לצערנו, יש בעולם אנשים המנסים לשכתב את ההיסטוריה ולשנות את העובדות. יש המכחישים שהשואה קרתה. אחרים ממזערים או מגמדים אותה”. כב’ השר בנט, הוביל מוקדם יותר את ‘מצעד החיים ה-29’, יחד עם ראש המטה הכללי, רב אלוף גדי אייזנקוט, כב’ נשיאת בית המשפט העליון, הגב’ מרים נאור, יושב ראש מועצת יד ושם, כב’ הרב ישראל מאיר לאו.
█ להלן נאומו המלא של השר בנט מצעד החיים, פולין, 2017. (המקור באנגלית).
שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף.
אֱלֹהִים אַל-דֳּמִי-לָךְ; אַל-תֶּחֱרַשׁ וְאַל-תִּשְׁקֹט אֵל.
כִּי-הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ, יֶהֱמָיוּן; וּמְשַׂנְאֶיךָ, נָשְׂאוּ רֹאשׁ.
עַל-עַמְּךָ, יַעֲרִימוּ סוֹד; וְיִתְיָעֲצוּ, עַל-צְפוּנֶיךָ.
אָמְרוּ–לְכוּ, וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי; וְלֹא-יִזָּכֵר שֵׁם-יִשְׂרָאֵל עוֹד.
כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו; עָלֶיךָ, בְּרִית יִכְרֹתוּ.
הפסוקים הללו ב’תהילים’ שנכתבו לפני אלפי שנים, קוראים אל השם שלא ישתוק אל מול הרצח של בני ישראל. ועכשיו, כשאנו עומדים כאן, על האדמה רוויית-הדם של אושוויץ, השקט צורם. אילו המקום היה יכול לדבר, הוא היה מספר על הטרגדיה הגדולה ביותר והפשעים הזוועתיים ביותר בהיסטוריה האנושית; מסילות הרכבת היו משתפות על הדמעות והתפלות של יהודי פולין, הונגריה, יוון ואיטליה שהובלו כצאן לטבח.
ביתני העץ, היו נזכרים במילים האחרונות ובצעקות של שרה, אדל, דב-בער ואסתר. הגדרות היו מזכירות לנו שהיו שניסו להימלט, וכשלו. מגדלי השמירה היו מעידים שחיילים בעלי שמות ופרצופים התבוננו בסבלם של מיליונים ואפשרו לזה להתרחש.
והמשרפות. המשרפות היו מתארות מעשי זוועה שלא יעלו על הדעת, שבוצעו על ידי בני אדם. את מכונת הרצח התעשייתית שנבנתה בידי הנאצים. את הנשימות האחרונות של אימהות ותינוקות, סבים ואחים. והארובות ישתקו. כי אין מילים שיכולות לתאר את השריפה של אנשים תמימים בעודם חיים, בניסיון למחוק את עצם קיומם מהזיכרון שלנו.
לנוראות הבלתי נתפסים הללו היו תוצאות אמתיות מאוד.
- קולות לימוד התורה – נדמו.
- בתים מלאי מוסיקה – השתתקו.
- קהילות תוססות – נהרסו.
אבל השרידים של אושוויץ, בירקנאו, מאיידניק, סוביבור, בלזץ וטרבלינקה הם מעטים ושקטים. כמעט ולא נותר זכר לגטאות של לודז’, וינה, סלונים, מינסק, פראג או פריז. אז אנו אוספים רסיסי מידע מהיומנים של אלו שנספו, מהספרים של ההיסטוריונים, ומעל לכל, מהעדויות של אלו שניצלו.
אבל אלא ששרדו את הזוועות אט-אט הולכים ומתמעטים. הם לוקחים עימם את הסיפורים והעדויות. אנו מתקרבים ליום שבו אחרון הניצולים ייפרד מאיתנו. כיום, בשנת 2017, יש הרבה פחות סיכוי שילד ישמע את סיפורו של ניצול שואה מאשר בשנת 1950 או 1990.
אני רוצה להפציר בכם – משתתפים מרחבי העולם – דברו עם הניצולים הנמצאים כאן היום. תקשיבו להם. תזכרו את השמות, הפרצופים והסיפורים שלהם. לצערנו, יש בעולם אנשים המנסים לשכתב את ההיסטוריה ולשנות את העובדות. יש המכחישים שהשואה קרתה. אחרים ממזערים או מגמדים אותה.
הם ממשיכים במשימה בה הנאצים נכשלו; לגרום לכך שמיליוני יהודים עם משפחה, חברים, פחדים, ציפיות ומשאלות יימחקו ויהיו כלא היו. אבל הם טועים. הם רשעים. וגם הם ייכשלו. אז אני מפציר בכם – דברו עם השורדים, כדי שיום אחד תוכלו לומר לנכדים שלכם: “הייתי באושוויץ עם ניצול שואה“.
█ הפשעים של הנאצים ועוזריהם לא היו רק טרגדיה יהודית. השואה היתה טרגדיה אנושית
אני יכול רק לחשוב. לדמיין. בת דודתה של אמי, צילה, ושאר בני משפחתה, לא יכלו אפילו לדמיין שמדינת יהודים תקום ותהיה למציאות. אני כאן כנציג של משפחתי – אלא שניצלו ואלא שניספו. אני כאן כיהודי גאה. אני כאן כנציג ממשלת ישראל.
היום המדינה היהודית משמשת ככיפת ברזל חזקה, שתמיד תהיה שם כדי לעזור ולהגן על יהודים באשר הם. לעולם לא נראה שוב את שערי העולם ננעלות בפנינו. ואני עומד פה גם כשר חינוך, ועמי שרי חינוך נוספים מרחבי אירופה. יחד, אנו נוודא שהסיפורים של הנספים, כמו גם הנסים של החיים, יסופרו עוד ועוד. הפשעים של הנאצים ועוזריהם לא היו רק טרגדיה יהודית. השואה היתה טרגדיה אנושית.
היא ממשיכה להשפיע על כולנו. המשימה שלנו היא לחנך את אלא שמעולם לא יפגשו ניצול. המשימה שלנו היא לספר את הסיפורים שהמסילות, הצריפים והארובות לא יכולות לספר. זוהי לא משימה ישראלית. זוהי לא משימה יהודית. זוהי משימה עולמית.
במילותיו של אלי וויזל, מגדלור שראה עצמו כקול של מי שלא זכו או לא יכלו לדבר; “לשכוח זה להרוג פעמיים“. אני מבטיח: לעולם לא נשכח.
█ השר בנט עם 12 שרי חינוך מרחבי העולם
מוקדם יותר, בצהרים (12:45) נפגש השר בנט עם 12 שרי חינוך מרחבי העולם. מפגש שמתקיים לראשונה, ועסק בשאלה כיצד מנחילים את זיכרון השואה ולקחיה. האירוע מתקיים בתום הסיור באושוויץ. השר בנט פתח את הסיור באושוויץ באמירת ‘קדיש’ ולאחריו הוסיף; ״האחריות להנצחת השואה מוטלת על כל אחד ואחת, ועל אנשי החינוך”.
במפגש השר בנט עם 12 שרי חינוך מרחבי העולם. מפגש שמתקיים לראשונה, ועסק בשאלה; כיצד מנחילים את זיכרון השואה ולקחיה.
האירוע התקיים בתום הסיור באושוויץ. ראש מינהל דוברות והסברה של משרד החינוך, מר עמוס שביט, מסר לפורטל ’כאן נעים’ | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’, כי; במהלך אירועי ‘מצעד החיים ה-29’ יצוין, כי לראשונה, צעדו לצד השר נפתלי בנט, עוד 12 שרי חינוך ממדינות העולם, שהגיעו ללמוד כיצד ממשיכים להנחיל את זיכרון השואה ולקחיה במערכות החינוך השונות.
במצעד השתתפוהשנה גם 10,000 בני נוער מכל רחבי העולם, משלחת כבוד של 75 ניצולי שואה ממדינות שונות ונוספים. השר בנט, אמר לשרי חינוך של אירופה, על אדמת פולין, עמם נועד, כאמור, כי; “האחריות להנצחת השואה מוטלת עלינו כאנשי חינוך“.
במהלך המפגש הוסיף, השר בנט ואמר; ״מה שכתוב בספרי ההיסטוריה ומה שרואים בסרטים כבר לא מספיק. הניצולים הולכים ומתמעטים״. השר בנט סיכם: ״בעידן שבו הכחשת השואה צוברת תאוצה ופעילות אנטישמית ב-רשת האינטרנט, מתרחשת בכל יום ובכל מקום, עלינו לוודא שזיכרונם של ששת מיליוני היהודים שנרצחו יישמר לעד״.
█ השר בנט; ״מה שכתוב בספרי ההיסטוריה ומה שרואים בסרטים כבר לא מספיק…”
השרים שהגיעו ממדינות אירופה ובהם; פורטוגל, אוסטריה, מלטה, הונגריה, יוון ומדינות נוספות נחתו בפולין, כבר ביום ראשון השבוע, ערכו סיורים, קיימו מפגשים ואף השתתפו בטקסים ואירועים לציון יום השואה. שרת החינוך של אוסטריה הגב’ סוניה האמרשמיד שיזמה את המפגש, אמרה, כי; “לכל מדינה וחברה יש פרקים אפלים בהיסטוריה, בין אם של אלימות גדולה, קולוניאליזם ועוד”.
עוד הוסיפה השרה האוסטרית הגב’ האמרשמיד, כי מהניסיון שלה; “אוסטריה ומערכת החינוך האוסטרית צריכות להתמודד עם היסטוריה ארוכה של אנטישמיות, כולל לפני עליית הנאצים, ובמיוחד עם השתתפותם של אוסטרים רבים בזוועות מלחמת העולם השנייה – ובראשן השואה. אנחנו באוסטריה מרגישים שזכינו ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות, דוגמת ישראל, ואנחנו מזמינים מדינות אחרות ללמוד מאתנו”.
בדיון המשותף שהתקיים עם השרים התמקד בשאלה, כיצד יש להנחיל את ‘זיכרון השואה’ ולקחיה בשנים לאחר דור ניצולי השואה, וכן בדרכי הוראה חדשות בתחום הוראת השואה והמלחמה באנטישמיות ברחבי אירופה. את הדיון המיוחד יזמו מארגני “מצעד החיים” ושרת החינוך האוסטרית, הגב’ סוניה האמרשמיד. בתום המפגש עם השר בנט, יצעדו יחד ב’מצעד החיים’.
Add Comment