יש רגעים, שניתן לומר בוודאות שאם זה לא היה קיים בוודאי שהיה צריך להמציא אותו. הפעם מדובר בגוף הקרוי; ‘נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות’. למעשה, המדובר ביחידה במשרד המשפטים הממלאת פונקציה של נציב קבילות הציבור על מייצגי המדינה במערכת המשפט בישראל, בהם עורכי דין בפרקליטות המדינה, התביעה המשטרתית, תביעה מוניציפאלית ועורכי דין פרטיים הפועלים במסגרת מיקור חוץ מטעם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
למזלו הטוב של הציבור, פועלת הנציבות מכוח חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע”ו–2016, אשר חוקק על ידי הכנסת באוגוסט 2016 וממשיכה במשרד המשפטים, להוות חלק מהפעילות של נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שקדמה לה.
בראש הנציבות עומד כבוד השופט (בדימוס) דוד רוזן, הממשיך לעשות עבודתו בלי מורא ובלי משוא פנים ובאופן מושלם. והינה לכם, מעשה שהיה וכך היה;
תובעת ב‘פרקליטות המדינה’ שניהלה תיק נגד נאשם ב’עבירות מין‘ התנהלה באופן בלתי תקין במהלך המשפט, עולה, כי הייתה זו, התנהלות שהובילה בסופו של דבר לזיכויו של הנאשם.
התובעת, מתברר, לא ציינה, בין היתר, כי שוחחה עם ‘חוקרת ילדים‘ על עדות שגבתה מ-קורבן העבירה, שיחה שבעקבותיה חל שינוי מהותי בעמדתה של חוקרת הילדים.
התובעת, למעשה, העלימה, מידע קריטי להליך המשפטי מבית המשפט ומהסנגור ואף הצהירה הצהרה לא נכונה בפני השופט.
עם חשיפת העובדות הבאות, הועבר פסק הדין לבחינתו של ‘נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות’ כב’ השופט (בדימוס) דוד רוזן, כי בתום בדיקה שביצע, מצא שורה של “פגמים” בהתנהלות התובעת ואף המליץ בפני פרקליט המדינה, כי יש לנקוט נגדה צעדים מנהליים, נוכח הפגמים החמורים שנפלו בהתנהלותה.
מדובר בפרשה במסגרתה, נאשם הואשם בביצוע מעשים מגונים בשתי ילדות בשנת 2013.
█ “התובעת נמנעה מלציין בפני בית המשפט, פעם אחר פעם, כי לא מדובר באלמוני-פלמוני, אלא, כי זו היא ששוחחה עם חוקרת הילדים.
המשפט שהתנהל בבית המשפט המחוזי בעיר ירושלים, במהלכו, התברר, כי גורם ב‘פרקליטות’ שוחח עם חוקרת ילדים שגבתה עדות מאחת מקורבנות עבירות המין, לאחר שבחוות דעתה, נכתב, כי היא ‘מתקשה להעריך את מהימנות דבריה’.
אך לאחר אותה שיחה, שינתה חוקרת הילדים את חוות הדעת וכתבה, כי היא מעריכה שהילדה, אכן חוותה סיטואציה מינית עם הנאשם.
במהלך המשפט ביקש כב’ השופט לגלות מי אותו גורם ‘אלמוני’ מהפרקליטות ששוחח עם חוקרת הילדים והביא, כביכול, לשינוי בחוות דעתה לרעתו של הנאשם, זאת לאחר שהתובעת, ציינה, כי אינה יודעת באיזה גורם מדובר ולא נמצא לכך, כל תיעוד.
רק לקראת השלבים האחרונים של ההליך המשפטי, כשנתיים, לאחר שהצהירה, כי אותה פנייה אל חוקרת הילדים אינה מתועדת, הודיעה התובעת לבית המשפט, כי מצאה מסמך שנכתב על ידה, המתעד את אותה שיחה לחוקרת הילדים ומתברר, שמי שקיים אותה, הייתה… היא עצמה.
לדברי התובעת, עד לאותו זמן, היא לא זכרה שעשתה זאת.
לאחר דברים אלו, הגיע כבוד השופט (בדימוס) דוד רוזן, למסקנה, כי הקשר בין הפרקליטה לבין חוקרת הילדים הוא שהוביל לשינוי חוות דעתה של חוקרת הילדים, ובסופו של ההליך החליט לזכות את הנאשם.
בהחלטתו כותב, הנציב רוזן, כי; “התובעת נמנעה מלציין בפני בית המשפט, פעם אחר פעם, כי לא מדובר באלמוני – פלמוני, אלא, כי זו היא ששוחחה עם חוקרת הילדים.
█ “בהתנהלות של התובעת, שמנעה מההגנה עיון בחומר חקירה. התנהלות שתרמה, בסופו של הליך, לזיכויו של הנאשם”.
ניתן לתמוה ולהעלות מיני השערות, מדוע נהגה כפי שנהגה התובעת, נוכח שאלות בית המשפט, אך מוחוור הוא, כי תשובותיה, הליטו עובדה שצריכה הייתה להיות גלויה ונתונה לבית המשפט, כמו גם לסנגור, שהנושא של השינוי בחוות הדעת של חוקרת הילדים שימש מרכיב מרכזי בהגנתו”.
עוד כותב הנציב, כי; “לא ניתן בשום פנים, לומר, כי עניין לנו בתקלה טכנית בעיקרה. מדובר כאן בהתנהלות של התובעת, שמנעה מההגנה עיון בחומר חקירה. התנהלות שתרמה, בסופו של הליך, לזיכויו של הנאשם“.
לאור כל זאת, הנציב רוזן, מצא, כאמור את התלונה מוצדקת ואף המליץ בפני פרקליט המדינה לנקוט צעדים מנהליים נגד התובעת, נוכח הפגמים שנפלו בהתנהלותה כאמור.
לסיכום נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות כב’ השופט (בדימוס) דוד רוזן; כבר התבטא לא מכבר (מאי 2018) ואמר; מייצגי המדינה בערכאות, כנאמני ציבור, פועלים מטעם המדינה ועליהם לשוות לנגד עיניהם כל העת חובתם לפעול בשקיפות ובהגינות מרבית.
ביקורת נוקבת, עניינית ונחושה הכרחית להעצמתם של הגופים המבוקרים. יש בביקורת זו, כאמור, לקדם הגופים המבוקרים ולייעל עבודתם. דברים אלה מקבלים משנה תוקף והדגשה בימים אלה, בהם הפרקליטות נדרשת להחליט החלטות דרמטיות שעיני כל נשואות אליהן.
אמון הציבור הינו עיקר ובסיס לעבודת הפרקליטות, שמטבע העולם, אינה חפה מליקויים, שיש לתקנם בביקורת נאמנה, מקצועית ובהירה”.
◄אל תמצית ההחלטה באתר הנציבות מיום 14.8.2018, על התנהלות בלתי תקינה של תובעת הובילה לזיכוי נאשם בעבירות מין.
