עו"ד מוני עזורה פרשת השבוע

האם מבקר המדינה עדיין תורם למדינה | פרשת השבוע: תרומה

מבחינה משפטית, לטעמי, הגיע המועד לשנות מבחינה מהותית או להורות על ביטול מוסד מבקר המדינה שכן הרבה מספריו הפכו ל"אות מתה" ללא כל תוחלת ותועלת. מה כל ההיגיון בהשקעה של משאבים רבים של הציבור כאשר הקביעה של 'מבקר המדינה' היא; "חסרת שיניים" והיא מהווה רק ביקורת, הא ותו לא.
0
0
מבקר המדינה כב' השופט בדימוס יוסף שפירא | צילום ויקיפדיה: יצחק הררי
מבקר המדינה כב’ השופט בדימוס יוסף שפירא | צילום ויקיפדיה: יצחק הררי

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם השבוע דוח קשה לקריאה בהתייחס לליקויים מצד קבינט המדיני בטחוני במבצע “צוק איתן”, מבצע בו נהרגו 68 חיילים ו-5 אזרחים. הדו”ח מציין אי גילוי חומרת איום המנהרות בפני הקבינט, חוסר מוכנות צה”ל, ומבקר את הפער שבין המידע שהיה בידיי ראש הממשלה ראשי משרד הביטחון וראשי צה”ל לבין המידע שקיבלו חברי הקבינט טרם מתן החלטה מצידם ואליבא דגרסת השר נפתלי בנט, הקבינט שימש רק כ”חותמת גומי”.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

פָּרָשַׁת תְּרוּמָה היא פרשת השבוע השביעית בספר שמות. היא מתחילה בפרק כ”ה, פסוק א’ ומסתיימת בפרק כ”ז, פסוק י”ט. הפרשה עוסקת בהוראות לבניית המשכן וכליו. פרשת תרומה, נקראת לרוב בשבוע שלפני ‘תענית אסתר‘.

פרשת תרומה, “פרסמה” כי הקדוש ברוך הוא לא הותיר אפשרות ל”ליקויים” בבניית המשכן והמנורה והוא הכתיב מראש הוראות המדויקות לכך; “ט’; כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ“. הקדוש ברוך הוא אינו זקוק למשכן כפתרון “מצוקת דיור שלו” או אינו זקוק לתרומות כחלק מתשלום המשכנתא שלו אלא הוא קבע, כי בכל מעשה ופעולה צריך לשאוף לאפס תקלות וליקויים. כך גם היה צריך להתנהל מבצע “צוק איתן“.

מקור השם; “מבצע צוק איתן” אינו ברור. פרשנים, טענו, כי אולי הוא נשען על פסוק בתורה אך אין כזה בנמצא ולכן חשבו, כי המקור הוא בראשי התיבות של פרק צ”א (צוק איתן) בספר תהילים, שם ישנה התייחסות למשה רבינו שבשלטונו נבנה המשכן. הרמז לכך, נובע מהנאמר בפרק זה; “לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה; מֵחֵץ, יָעוּף יוֹמָם“. הפסוק, לעיל, מרמז על הגנה מפני טילים ורקטות; “מֵחֵץ, יָעוּף יוֹמָם“. חשוב להדגיש, כי טרם יציאה לקרב קוראים הרבנים הצבאיים פסוקים שונים, בין היתר, גם פסוקים מפרק צ”א בספר תהילים.

דוח מבקר המדינה: “אות מתה” ללא כל תוחלת ותועלת

בכל מקרה, בהתייחס לדין וחשבון של מבקר המדינה, לטעמי, אין מקום ללמוד ממנו על מסקנות אישיות לגבי שר זה או אחר, אלא רק ביקורת למען לימוד הטעויות ויישומן בקרב הבא. מבצע צוק איתן, הצליח וניתן לראות זאת מעצם העובדה, כי מאז המבצע (וחלפו שנתיים וחצי) לא היה ירי רקטות לכיוון ישראל (למעט נפילות בודדות), ונאמר ב-הפטרת פרשת השבוע; יג; “ושכנתי, בתוך בני ישראל; ולא אעזוב, את-עמי ישראל“. כלומר, אפילו היו ליקויים או טעויות, הקדוש ברוך הוא, מגן עלינו.

מבחינה משפטית, לטעמי, הגיע המועד לשנות מבחינה מהותית או להורות על ביטול מוסד מבקר המדינה שכן הרבה מספריו הפכו ל”אות מתה” ללא כל תוחלת ותועלת.

כידוע, מבקר המדינה, מפקח על פעילות הרשות המבצעת, הכוללת את משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכל מפעל, מוסד, קרן ותאגיד המתוקצבים על ידי המדינה, או שהממשלה שותפה באופן כלשהו בניהולם, או תומכת בהם במישרין או בעקיפין. כמו כן, כל גוף, מוסד, קרן ותאגיד שהכנסת החליטה שהם נתונים לביקורת המדינה – המפלגות השונות, מגן דוד אדום וחברת החשמל.

בפסק דין, שבחן את אירועי השריפה בכרמל, בה קיפחו 44 כבאים ואחרים את חייהם, נשאלה השאלה האם בעקבות אירועים אלו ונוכח מסקנות מבקר המדינה בדוח הביקורת שפרסם בנושא, על בגץ להורות לראש הממשלה להעביר את שר הפנים ושר האוצר מתפקידם? בית המשפט, פסק, כי:”בפסיקתנו, נקבע, כי חוות דעתו של המבקר, אינה בבחינת פסק דין והליך הביקורת אינו בגדר הליך שיפוטי או מעין-שיפוטי ולפיכך להמלצות המובאות בחוות הדעת אין תוקף משפטי מחייב…

מבקר המדינה, אינו יכול לאכוף במישרין על הגוף המבוקר לעשות פעולה, להימנע מעשייה או לבטל החלטה שקיבל. כמו כן, אין בכוחו לאכוף על הגוף המבוקר פעולה על-פי נורמות התנהגות שנקבעו על-ידו”. כלומר, מסקנות לחוד ומציאות לחוד!

דוח מבקר המדינה: “אות מתה” ללא כל תוחלת ותועלת

ואם לא די באמור לעיל, סעיף 30 לחוק מבקר המדינה, סעיף רע; “כורת את הענף עליו נשען דוח מבקר המדינה“. בסעיף זה נקבע, כי:”30. (א) דוחות, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין ‘המבקר’ במילוי תפקידיו, לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי”.

רוצה לומר, כי יכול ומבקר המדינה, ימצא ממצאים חמורים לגבי התנהלות של שר בממשלה, אך אין בממצאיו, ולו כלום לטובת הליך משפטי. באחד המקרים שייצגתי בבתי המשפט, ביקשתי להציג כ‘ראיה’ את ממצאי ‘דוח מבקר המדינה’ שהשקיע שעות וימים וקבע, כי החלטתו של שר הביטחון למניעת חלוקת ספר לכלל חיילי צהל והעדפת ספר אחר על פניו, הייתה פסולה.

למרבה האבסורד, בית המשפט הנכבד, אסר עליי להציג את דוח מבקר המדינה, כראיה לאמיתות תוכנה ונאלצתי להשקיע ממיטב כספו של הלקוח להבאת ראיות והוכחות לכך ולהוכחת עובדה שהייתה כבר ידועה וברורה לכל. לאחר מאמצים ודיונים אין ספור בבית המשפט, הצלחנו להוכיח את התביעה – אך לאורך כל הדרך לא יכולתי להימנע מהשאלה; אם זה כך אז מה כל ההיגיון בהשקעה של משאבים רבים של הציבור כאשר הקביעה של ‘מבקר המדינה‘ היא; “חסרת שיניים” והיא מהווה רק ביקורת, הא ותו לא.

להבדיל, ל‘נציב תלונות הציבור’ שהינו חלק ממוסד מבקר המדינה, יש דווקא “שיניים” כאשר הוא צריך להגן על עובד ציבור שחשף מעשי שחיתות, הפרת חיקוק או בפגיעה במינהל תקין, באותו גוף שהוא עובד בו. נציב תלונות הציבור, יכול להוציא “צו הגנה” המגן על אותו עובד ומונע למשל את פיטוריו או מקנה לאותו עובד פיצויים ו/או זכויות עודפות לנוכח פועלו של אותו עובד כמי שחשף שחיתות במוסד ציבורי.

יש לבחון כל מקרה לכשעצמו ובמיוחד צריך להיות זהיר כאשר אותו עובד ממש מואשם במעשה שחיתות – אך הוא טוען לקיומה של שחיתות באות המערכת והוא מציע לחשוף אותה כנגד קבלת ההגנה של נציב קבילות הציבור.

הנה, כי כן, הלוואי והביקורת שלי על ביקורת של מבקר המדינה (ואין לי אלא מילים חמות בלבד על האיש, החבר, המבקר עצמו כבוד השופט בדימוס יוסף שפירא) תביא לשינוי מהותי של החקיקה בעניין זה ותחסוך הרבה מכספי משלם המסים.

שבת שלום.

0
0



אודות הכותב

מוני עזורה

* הכותב עו"ד עזורה מוני הבעלים של משרד עורכי הדין, הינו בוגר אוניברסיטת תל אביב ובעל רישיון עריכת דין מאז 1988. מומחה בייצוג זוכים בתיקי הוצל"פ (הוצאה לפועל) ודיני חברות. חייבים בתיקי פשיטות רגל, חברות במסגרת פירוק ו/או הקפאת הליכים, מייצג הורים בנושאי חינוך שונים, מייצג בעתירות מינהליות, ערעורים אזרחיים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן