הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, הודיעה היום (שני, ט’ בכסלו, התשע”ח, ה-27 בנובמבר 2017) כי החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%. יצויין, כי בכוונת הוועדה המוניטארית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
החלטת הוועדה המוניטרית באה על רקע החודשים האחרונים בהן חלה עלייה קלה בסביבת האינפלציה, אך היא עדיין נמוכה מהיעד: האינפלציה השנתית עלתה, וחלה עלייה קלה בציפיות לטווחים הקצרים. הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בתוך היעד.
המשק ממשיך לצמוח בקצב התואם את הצמיחה הפוטנציאלית, אך באומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית של הרבעון השלישי מסתמנת בלימה בהתאוששות היצוא בשל ירידה ביצוא הסחורות, והצריכה הפרטית שבה להיות המרכיב העיקרי בצמיחה. כל האינדיקטורים משוק העבודה מוסיפים להצביע על מצבו האיתן, ועל הימצאות בקרבת תעסוקה מלאה.
מדוברות והסברה כלכלית של בנק ישראל, מסרה הגב’ מיטל רפאלי לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי; בנק ישראל, מעריך, כי המומנטום החיובי ב’כלכלה העולמית’ ממשיך להתבסס. למרות השיפור בפעילות והעלייה ב’מחירי הנפט’ ה’אינפלציה’ ברוב המשקים העיקריים עדיין נמוכה מן היעד.
חלק מהבנקים המרכזיים הגדולים, היטו את המדיניות המוניטרית לכיוון מרחיב פחות, אך הסביבה המוניטרית נותרה מרחיבה מאוד.
- שער החליפין, התייצב מאז הדיון המוניטרי האחרון. ב-12 החודשים האחרונים, הסתכם הייסוף במונחי השער האפקטיבי ב-5.0%.
- נתוני שוק הדיור, ממשיכים להצביע על האטה מסוימת בפעילות, תוך המשך עלייה של מחירי הדירות בקצב מתון יחסית.
בנק ישראל, מסר, עוד כי בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש, כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. הבנק ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטארית בהתאם להתפתחויות אלו.
█ אל קובץ נתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית 27.11.2017
כאמור, בחודשים האחרונים, חלה עלייה קלה בסביבת האינפלציה, אך היא עדיין נמוכה מן היעד. האינפלציה בהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים, עלתה מאז אוגוסט ובאוקטובר היא הגיעה לכדי 0.2% (איור 1 בקובץ הנתונים המצורף).
הפחתות המחירים שיזמה הממשלה חזרו להשפיע, אך במידה פחותה מבעבר (איור 2). האינפלציה במחירי המוצרים הסחירים עולה אך ממשיכה להיות שלילית, על רקע התפתחות שער החליפין (איור 6) והשינויים בהתנהגות הצרכנית, ואף על פי שמחירי האנרגיה תורמים תרומה חיובית מתונה.
האינפלציה ב‘מחירי המוצרים הבלתי סחירים’ עולה בעיקר בשל המשך העלייה ב‘סעיף הדיור’ ומושפעת גם מהגידול ב‘כח הקנייה’ כתוצאה מהעלייה בשכר הריאלי במשק.
לאחר פרסום מדד אוקטובר, חלה עלייה מסוימת בתחזיות ובציפיות לאינפלציה למרבית הטווחים, אך הציפיות לטווח של עד שנתיים, עדיין נמוכות מן היעד (איורים 4 ו-5); הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בתוך היעד.
בחודשים האחרונים, דווח, לא חל שינוי משמעותי בתשואות הנומינליות על אגרות חוב הממשלתיות הארוכות והן נותרו נמוכות יחסית לתשואה בארצות הברית וגבוהות משמעותית מהתשואה באירופה (איור 7).
התשואה הריאלית בישראל דומה לתשואה בארצות הברית וגבוהה מהתשואה באירופה. רמת המרווחים בין תשואות האגרות חוב התאגידיות לתשואות האגרות חוב הממשלתיות נותרה מאוד נמוכה.
על פי האומדן הראשון של נתוני החשבונאות הלאומית, הצמיחה האצה ברבעון השלישי לקצב של 4.1%, כך שקצב הצמיחה הממוצע בשנה האחרונה, תואם את קצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק (איור 10).
ברבעון השלישי הצריכה הפרטית השוטפת שבה למלא תפקיד מרכזי בצמיחה, וצמיחת היצוא (ללא יהלומים וחברות הזנק) נבלמה (איור 12); יצוא הסחורות התכווץ – על רקע הייסוף בשער החליפין ואף על פי שהסחר העולמי הוסיף להתרחב בקצב מהיר – בעוד יצוא השירותים צומח בקצב נאה.
הנתונים משוק העבודה מוסיפים להצביע על רמת פעילות גבוהה. השכר ממשיך לעלות בקצב מהיר, מספר המשרות הפנויות גדל ושיעור האבטלה מצוי במגמת ירידה – כל אלו תומכים בהערכה ששוק העבודה מצוי בתעסוקה מלאה.
█ בבריטניה העלה הבנק המרכזי את הריבית.
נתוני שוק הדיור, ממשיכים להצביע על האטה מסוימת בפעילות, תוך המשך עלייה של מחירי הדירות בקצב מתון יחסית (איור 8); היקף העסקאות ממשיך לרדת, ומושפע ככל הנראה, מאי ודאות לגבי ההשפעה שתהיה לתוכניות הממשלה בתחום הדיור; קצב נטילת המשכנתאות יציב יחסית מזה כתשעה חודשים; ובשלושת החודשים האחרונים חלה התייצבות גם בריבית על המשכנתאות (איור 9).
המומנטום החיובי בכלכלה העולמית ממשיך להתבסס. בתי ההשקעות העלו את תחזיות הצמיחה, והם חוזים שהשיפור יימשך ב-2018 (איור 16). למרות השיפור בפעילות – תהליך שמתבטא בירידה בשיעור האבטלה וצמצום פער התוצר במשקים השונים – ולמרות העלייה במחירי הנפט (איור 19), האינפלציה ברוב המשקים העיקריים עדיין נמוכה מהיעד (איור 18).
חלק מהבנקים המרכזיים הגדולים היטו את המדיניות המוניטרית לכיוון מרחיב פחות; ה-Fed צפוי להעלות את הריבית בדצמבר, ה-ECB, הודיע כצפוי שרכישות האגח, יימשכו ב-2018 אך היקפן יצומצם, ובבריטניה העלה הבנק המרכזי את הריבית.
עם זאת, הסביבה המוניטרית נותרה מרחיבה מאוד (איור 20) – צעדי המדיניות באירופה ובבריטניה, לוו במסרים יוניים, וביפן חזר הבנק המרכזי על מחויבותו למדיניות המרחיבה.
כלכלת ארצות הברית, צמחה בקצב מהיר ברבעון השלישי ועל פי הערכות מוקדמות צפויה צמיחה דומה גם ברבעון הרביעי. רפורמת המס עשויה לצאת לפועל בתחילת 2018 ולתמוך בצמיחה בטווח הקצר, תוך הגדלת הגירעון והחוב.
ב‘גוש האירו’ נמשכה צמיחה מהירה ברבעון השלישי, תוך המשך ירידה בסיכון הפוליטי והתחזיות עודכנו כלפי מעלה. ב-יפן, נמשכת צמיחה חיובית מזה כמעט שנתיים ותוצאות הבחירות מחזקות את ההערכות שהמדיניות המרחיבה תימשך.
ב-סין, נמשכת האטה בקצב הצמיחה, והחששות לגבי יכולתה של הממשלה להתמודד עם רמת המינוף הגבוהה ב-משק הסיני, נותרו גבוהים.
סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו, יפורסם ב-11/12/2017. החלטת הריבית הבאה, תתפרסם ביום רביעי, ה-10/1/2018, בשעה 16:00 ואחריו יתקיים תדרוך עיתונאים עם נגידת בנק ישראל דר’ קרנית פלוג.
Add Comment