בנקים כסף מדבר

מחקר: השינוי במצב הביטחוני אינו משפיע על הצריכה

פונקציית הצריכה הפרטית; מחקר חדש בבנק ישראל, מבחין בין השפעות קצרות טווח וארוכות טווח על הצריכה הפרטית, נמצא  שרמת הצריכה הפרטית בטווח הארוך נקבעת בעיקר על ידי ההכנסה מעבודה והנכסים הפיננסיים שברשות משקי הבית, ושיש חשיבות גם לערך הדירות ולמצבה של הכלכלה העולמית, המשתקפת בהיקף הסחר העולמי. בטווח הקצר התנודות בצריכה הפרטית נובעות בעיקר משינויים בערך הנכסים הפיננסיים, ולשינויים ב-הכנסה השוטפת, יש השפעה בעיקר דרך ההכנסה מתשלומי העברה. בנוסף, אין עדות לכך ששינוי במצב הביטחוני משפיע על הצריכה;  הריבית משפיעה עליה ישירות לאחר שנה (אף כי לא בתוך רבעון).
0
0

נא לשנן מושג חדש העומד לכבוש אותנו בטורי הכלכלה; ‘פונקציית הצריכה הפרטית’. על רקע אותה “הצריכה הפרטית” הצומחת בקצב מהיר ונחשבת כגורם מוביל בצמיחת התוצר (“הצריכה הפרטית” היא הרכיב הגדול ביותר בתוצר המקומי, וב-20 השנים האחרונות ומשקלה בתוצר נע סביב 55–60 אחוזים) לכן, יש ל’צריכה הפרטית’ חלק משמעותי בתחזיות וניתוחים מקרו-כלכליים הביאו את בנק ישראל לבצע מחקר חדש על פונקציית הצריכה הפרטית בישראל, וזה מעלה בין היתר, כי אין עדות לכך ששינוי במצב הביטחוני משפיע על הצריכה.

רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן נעיםבפייסבוקאו בטוויטר.

את המחקר שהתפרסם שלשום (שני, יא’ בסיון התשע”ז) ערכה חטיבת המחקר של בנק ישראל מחקר חדש בראשותו של מר ארנון ברק, אשר ניסה לזהות ולכמת את הגורמים המשפיעים על הצריכה הפרטית בישראל. במחקר, נאמדה פונקציית הצריכה הפרטית בישראל בין השנים; 2015-1995 באמצעות מודל סטנדרטי של תיקון טעות (error-correction), תוך שימוש בנתונים רבעוניים שבאמצעותם ניתן לזהות את ההשפעות קצרות הטווח.

תוצאות האמידה מראות, כי בטווח הארוך ‘צריכת משקי הבית’ נקבעת על פי ההכנסה הקבועה מעבודה ומbגד זאת שינויים זמניים בהכנסה אינם גורמים לשינוי ב…צריכה.

המחקר, מעלה, כי יוצאת מן הכלל בהקשר זה היא ההכנסה מתשלומי ההעברה שכן היא מתורגמת ברובה לצריכה בטווח המיידי.

ארנון ברק, חטיבת המחקר של בנק ישראל: אין עדות לכך ששינוי במצב הביטחוני משפיע על הצריכה | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
ארנון ברק, חטיבת המחקר של בנק ישראל: אין עדות לכך ששינוי במצב הביטחוני משפיע על הצריכה | עיבוד צילום: שולי סונגו ©

הסיבה לכך, לדברי מר ברק, היא שתשלומי העברה ממוקדים באוכלוסייה שרמת הכנסתה נמוכה יחסית, והיא סובלת יותר ממגבלות נזילות.

בנוסף על כך, הממצאים מעידים שקיימת “השפעת עושר” שמשמעותה היא שהצריכה הפרטית מושפעת גם מערך הנכסים שברשות משקי הבית. השפעת העושר של ערך הדירות פחותה מזו של הנכסים הפיננסיים בשל העובדה שנכסים ריאליים הם פחות נזילים מנכסים פיננסיים וקשה יותר לממש אותם.

גם הסחר העולמי משפיע על הצריכה הפרטית בישראל – עלייה בסחר העולמי משקפת שיפור בסביבה הכלכלית של משקי הבית בישראל. אמנם הציבור ברובו לא עוקב אחר התפתחות הסחר העולמי עצמו, אבל הוא ככל הנראה מושפע ממדד זה בעקיפין דרך תחזיות וניתוחים של גופים. אני יכול להוסיף, כי בטווח ארוך מתאים לכל התקופות. הפרטית. בשוק ההון והפכו אותו למשוכלל יותר. שונים ופרסומים בתקשורת.

║ ירידת ריבית גורמת למשקי הבית להגדיל מעט את הצריכה הנוכחית על חשבון הצריכה בעוד כשנה

גורם נוסף שמשפיע על השינויים בצריכה הפרטית בטווח יחסית קצר הוא הריבית; לפי תוצאות המחקר, ירידת ריבית גורמת למשקי הבית להגדיל מעט את הצריכה הנוכחית על חשבון הצריכה בעוד כשנה (אם כי אין שינוי בצריכה בתוך רבעון).

מתוצאות האמידה של המחקר שערך בנק ישראל על פונקציית הצריכה הפרטית בישראל, עולה שאין עדות לכך ששינוי במצב הביטחוני מוביל לשינוי בצריכה הפרטית.

תוצאה זו מפתיעה, כי היא נוגדת את האינטואיציה, לפיה מצב ביטחוני רעוע מרתיע את משקי הבית מיציאה לאזורי המסחר, וכך פוגע בצריכה הפרטית.

║ ייתכן שתופעות אלו מקזזות את ההשפעה השלילית של מלחמות וטרור על הצריכה

עם זאת, מסביר מר ארנון ברק, מחטיבת המחקר של בנק ישראל, כי יש לממצא מספר הסברים אפשריים; הסבר אפשרי אחד הוא שעם ההחמרה במצב הביטחוני, יורדת הצריכה בטווח המיידי, אבל לאחר מכן, ישנו פיצוי עוד באותו הרבעון, כך שבסך הכול, אין פגיעה בצריכה כפי שזו משתקפת בנתונים הרבעוניים של החשבונאות הלאומית.

ואולם הסבר זה הוא חלקי בלבד, כי לא תמיד ניתן להשלים את מה שלא נצרך באותו הזמן (למשל; חופשה שהתבטלה). הסברים משלימים, יכולים להיות הנחות ומבצעים מיוחדים של בתי עסק, בייחוד של מלונות ובתי הארחה, הסטת חלק מהקניות לאינטרנט ואף ‘צריכה מלחמתית’ המתבטאת, למשל, בצריכה מוגברת של מזון, ביגוד ומוצרי היגיינה שמשקי בית רוכשים עבור כוחות הביטחון.

תוצאות האמידה של מחקר בנק ישראל על פונקציית הצריכה הפרטית בישראל, מלמדות, כי ייתכן שתופעות אלו מקזזות את ההשפעה השלילית של מלחמות וטרור על הצריכה.

█║ לוח 1: מקדמים של משתנים עיקריים בפונקציית הצריכה הפרטית

 (הנתון משקף את הגמישות – כלומר, שיעור השינוי בצריכה הפרטית כתוצאה משינוי של אחוז אחד במשתנה)

שם משתנה טווח ארוך טווח קצר
ההכנסה מעבודה 0.3 לא שונה מאפס באופן מובהק
תשלומי העברה לא שונה מאפס באופן מובהק 0.1
הנכסים הפיננסיים 0.2 0.15
ערך הדירות 0.05 0.1 (מובהקות גבולית)
הסחר העולמי 0.1 0.05
0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן