‘בית הכנסת הגדול’ (תל אביב) קורא לציבוא לבוא ולחדש את מסורת התפילה החגיגית בערב יום העצמאות בבית הכנסת הגדול בתל אביב, השנה, יהיה אורח הכבוד: שר הביטחון לשעבר, מר משה בוגי יעלון. נשיא ‘בית הכנסת הגדול’ הנמצא בקרן הרחובות אלנבי 110 ורחוב אחד העם בעיר תל אביב. מר שלמה פיבקו נשיא בית הכנסת הגדול, הודיע, כי לרגל יום העצמאות של המדינה ה-69, מתחדשת מסורת התפילה החגיגית בערב יום העצמאות (ד’ באייר התשע”ז), בבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בעיר.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר‘.
על פי הכתוב: וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל-יוֹאָב: יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ (שמואל ב’ ב, יד). יש המפרשים, כי מדובר בביטוי של זלזול כלפי אנשים חסרי ניסיון המנסים לעסוק בעניינים שאינם מבינים בהם. אז יש לנו חדשות בשבילכם. יש בחור כזה צעיר העונה לשם; שלמה פיבקו והוא רק בן 34 ששימש כחזן בית הכנסת בית אל בתל אביב וכחזן משטרת ישראל וכבר משמש 3 שנים ‘נשיא בית הכנסת הגדול’ הנמצא בקרן הרחובות אלנבי 110 ורח’ אחד העם בעיר תל אביב,
פיבקו, עושה עבודת קודש ומוכיח; כי הנער, הזה, משחק אותה לפנינו בהחלט. אומרים שהוא עוד יגיע עוד יותר רחוק. בינתיים, כאן ממש קרוב, נודע, כי לרגל יום העצמאות של המדינה ה-69 בדעת מר שלמה פיבקו לקרוא לחידוש מסורת התפילה החגיגית בערב יום העצמאות בבית הכנסת הגדול בתל אביב. בערב יום העצמאות בבית הכנסת ברחוב אלנבי בתל אביב-יפו. כאמור, אורח הכבוד השנה, יהיה: שר הביטחון לשעבר, מר משה בוגי יעלון.
חזן פיבקו, הצעיר הנמרץ בן ה-34 הפועל ללא לאות להחזיר עטרה ליושנה מספר; “בשנת 1948 כשהכריזו על מדינת ישראל בהיכל העצמאות שנמצא במרחק של 100 מטר מבית הכנסת הגדול, פרצו עשרות אנשים באופן ספונטני להיכל בית הכנסת ופצחו בשירה וריקודים. באופן לא מתוכנן התקיימה תפילת הודיה במקום.
█ בית הכנסת הגדול בתל אביב יוצר גשר מאחד בין כל הזרמים בעיר העברית הראשונה
כששמע ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, מר דוד בן גוריון, לאחר מכן, כי מקיימים ‘תפילת הלל‘ ו-הודיה לרגל יום העצמאות הראשון למדינה, החליט לבוא ולשאת דברים במקום. בנאומו דיבר דוד בן גוריון על כל מדינת ישראל כמדינה יהודית ואין מקום טוב יותר לבטא זאת מאשר בבית הכנסת הגדול בתל אביב היוצר גשר מאחד בין כל הזרמים בעיר העברית הראשונה.
בתפילה זו השתתפו ראשי היישוב ובראשם מאיר דיזינגוף, שהיה ראש העיר. מאז זו הפכה למסורת ביום העצמאות חוגגים בבית הכנסת בהלל ושירה ובתפילה לשלום המדינה וחיילי צהל. בסוף שנות השמונים, לצערי, תפילה זו הופסקה עקב מיעוט מתפללים בשנים האחרונות חווה בית הכנסת עדנה מחודשת ומחדש ימיו.
על כן קיבלתי החלטה היסטורית, לחדש את התפילה הנהוגה מזה עשרות בשנים ולחדש את תפילת ההלל לשלום המדינה וחייל צה”ל. כשסיפרתי לראש הלשכה של מר בוגי יעלון שר הביטחון לשעבר את סיפורו של בית הכנסת והעיר תל אביב הוא התרגש למשמע הדברים והבטיח לבדוק השתתפותו.
להערכתי, אין מתאים יותר במעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות שאורח הכבוד יהיה רא”ל במיל’ משה בוגי יעלון. הוא אכן, נענה בשמחה וישא נאום על שלום וביטחון.
בנוסף, לפני התיבה, יעבור חזן בית הכנסת צבי גרינהיים בליווי מקהלת “בית הלל“ בניצוחו של אלון הלל. יישא דברים הרב צבי יהודה לאו שליט’א, חזן אורח; החזן דוד וינבך . דברי פתיחה: מר שלמה פיבקו נשיא בית הכנסת. ובסיום התפילה יוגש כיבוד.
█ בית הכנסת הגדול (תל אביב)
בית הכנסת הגדול בתל אביב נמצא בקרן הרחובות אלנבי 110 ואחד העם בתל אביב. חשיבותו, מיקומו וגודלו של המבנה שיוו לו את הדרו ומרכזיותו בהווי תל אביב הקטנה.
כיום מקיף את הבניין אזור עסקים וכספים. עזיבת התושבים את האזור במהלך שנות ה-60 הביאה לדלדול ניכר במספר המתפללים בבית הכנסת, שנים רבות המבנה המרשים היה דל בשבתות ממתפללים, אף שבימות החול היו מתפללים רבים עקב קרבת בית הכנסת למקומות עבודה רבים.
בשנים האחרונות בחרו ידוענים לערוך את חופתם בבית הכנסת המרשים. באמצע שנת 2014 ההנהלה הוותיקה בחרה לנשיא בית הכנסת את צעיר חבריה, שלמה פיבקו, אשר שימש כחזן בית הכנסת בית אל בתל אביב וכחזן משטרת ישראל, כמו כן, מינתה לרב בית הכנסת את הרב יצחק בר זאב אשר כיהן כרב בבית הכנסת המרכזי בצפון תל אביב.
מאז בית הכנסת חווה התחדשות, נערכים בו קונצרטים, ואירועי תרבות רבים, שבמסגרתם הופיעו בבית הכנסת חזנים מפורסמים לצד זמרים כדוגמת; דוד ד’אור, קובי אפללו ועוד.
בית הכנסת, מארח מדי שבוע, בשיעורים ובאירועים תורניים, רבני שכונות, רבני ערים ומרצים מבוקשים, לצד שרים, אישי ציבור ואורחים מחו”ל. ובכל שבת מתפלל לפני התיבה חזן מפורסם, פעמים רבות מלווה במקהלת חזנים.
בסוף אוגוסט 2015 לרגל ציון שנתו ה-90 ולכבוד התחדשותו, התקיים אירוע שבו הכניסו 4 ספרי תורה לבית הכנסת. באירוע השתתפו אלפים מתושבי העיר ובראשם; ראש העיר תל אביב מר רון חולדאי, רב העיר הרב ישראל מאיר לאו, יו”ר הכנסת מריולי אדלשטיין, רבנים, שרים ואישי ציבור רבים, והופיעו הזמרים; דוד ד’אור, יונתן רזאל וישי לפידות בליווי הסימפונט רעננה.
בהמשך השנה, חודש מנהג בית הכנסת מימי עברו, לקיים טקס הדלקת נרות חנוכה מרכזי. בטקס זה השתתפו, לצד הרב הראשי לתל אביב, שר המדע אופיר אקוניס, ח”כ אבי דיכטר וחברים ממועצת העיר תל אביב, והופיע הזמר קובי אפללו. החנוכייה בה הדליקו את הנרות, שהנה נדירה בגודלה ועשויה כולה מכסף טהור, היא נתרמה לבית הכנסת לפני עשרות שנים ונשכחה בגנזך בית הכנסת, בעקבות ביטול הדלקת נרות החנוכה המרכזית, לכבוד האירוע היא שופצה וחזרה לשימושה.
במלאת השלושים לפיגוע הירי ברח’ דינגוף בעיר, נערך בבית הכנסת ערב זיכרון לשלושת הנרצחים בפיגוע, בו נשאו דברים רב העיר תל אביב, חבר כנסת בוז’י הרצוג ונציגי המשפחות, והופיעו בו כמה אמנים. בערב, נאמרה תפילת אשכבה לנרצחים ובכללם לנרצח השלישי אע”פ שהוא אינו יהודי, בנוכחותם של בני משפחתו שכובדו לעמוד על במת בית הכנסת מול הקהל.
█ תולדות המבנה של בית הכנסת הגדול
בשנת 1913 הונחה אבן הפינה לבית כנסת גדול שיועד לקום ברחוב יהודה הלוי ולא הוקם בסופו של דבר. בשנת 1914, ערך ועד בית הכנסת הגדול תחרות פתוחה לאדריכלים לתכנון בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי. בתחרות זו, זכה האדריכל ריכרד מיכל שגם ערך את תוכנית הבניין של בית הכנסת. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גויס מיכל לצבא הגרמני ונאלץ לעזוב את הארץ ובכך לא הספיק להשלים את תוכניות בניין בית הכנסת.
את מקומו תפס האדריכל אלכסנדר ברוולד, מתכנן בניין הטכניון בעיר חיפה (1912), ובית הספר הריאלי (1912), וכן מספר מבנים פרטיים וציבוריים בתל אביב. בשנת 1924 הונחה אבן הפינה לבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, בתכנונו של האדריכל יהודה מגידוביץ’.
בניית בית הכנסת התעכבה מחוסר תקציב, עד לקבלת תרומה מהברון רוטשילד, שהביאה להשלמת הבנייה ב-1925, על ידי הקבלן שמואל נתן וילסון. את “כיפת המבנה” תכנן המהנדס ארפד גוט.
בשנת 1969, במטרה להחיות את המבנה ולהתאימו לרוח הזמן, נערכו בבניין שיפוצים מרחיקי לכת, בתכנון האדריכל אריה אלחנני, שהוסיף בחזיתות המבנה קשתות ותומכות בטון, ובכך הפך את המבנה לבעל אופי מודרניסטי. כמו כן, נעשו שינויים בפנים הבניין והוחלפו הריהוט, ארון הקודש ומערכות התאורה.
█ הבינוי ההיקפי של בית הכנסת הגדול
בסוף שנות ה-30 תכנן האדריכל זאב רכטר את הבינוי ההיקפי לבית הכנסת הגדול. האדריכל רכטר, תיכנן מצד צפון ומצד מערב (שני הצדדים הנותרים הינם הרחובות עצמם) כיכר בסגנון איטלקי סביב בית הכנסת. סביב הכיכר, אמורה הייתה לקום שורת בתים בעלת חזית מוכתבת, כשבמפלס הקרקע תעבור ארכדה בעלת קשתות אוריינטליות והחללים במפלס מיועדים למסחר.
תוכנית זו בוצעה רק בחלקה, ומבין הבתים כולם רק “בית מני” הוקם על פי תוכנית זו. “בית מני” נמצא מול הכניסה הראשית לבית הכנסת הגדול. בחיפוש שנעשה בעיר תל אביב, לאחר פיצוץ מלון המלך דוד נמצא במרתף בית הכנסת מחסן נשק של לח”י. בעקבות זאת נעצר אליעזר נוימן שמש בית הכנסת ונידון בפני בית דין צבאי לשנת מאסר. לוחית זיכרון לציון האירוע ניצבת ברחוב אלנבי ליד הכניסה לבית הכנסת.
█ דגם בית הכנסת החורבה
באמצע שנות ה-80, ביוזמתו של נשיא בית הכנסת אברהם חצרוני, הוצב על הפינה הדרום מזרחית של חומת בית הכנסת, הפונה לרחוב אלנבי דגם חזית בית הכנסת החורבה ועליו שעון.
█ חזנות בבית הכנסת הגדול
בית הכנסת נהג להעסיק חזנים קבועים שהיו עוברים לפני התיבה, בשבתות ובמועדים. ביניהם, ניתן למנות את שלמה רביץ, יהושע דלין ובנימין אונגר, ובתקופה מאוחרת יותר החזן חיים אדלר. כיום החזן הראשי הוא שלמה פיבקו. גדולי החזנים, ראו לעצמם כבוד גדול להופיע בבית הכנסת בקרן הרחובות אלנבי 110 ורחוב אחד העם בעיר תל אביב..
ביניהם ניתן למנות את משה קוסוביצקי, יוסלה רוזנבלט, זבולון קוורטין, ריצ’רד טאקר, יהושע לרר, משה שטרן, בן ציון מילר, ויצחק מאיר הלפגוט. בבית הכנסת, מופיעה גם מקהלה המלווה את החזן בתפילות, על המקהלה, ניצחו בעבר המנצחים אריה גרף ו-מנשה לב רן. המידע אודות בית הכנסת הובא מתוך ויקיפדיה.
שלום , באיזו שעה מתחילה תפילת יום העצמאות הערב ? בברכה רונית