חדשות כאן ישראל

מנהל מח”ש: המחלקה לא מבחינה בין שוטר רם דרג לזוטר

עורך דין  אורי כרמל, מנהל המחלקה לחקירות שוטרים, באירוע לציון חצי יובל להקמת המחלקה; "למעלה מ- 200 תיקי חקירה מסתיימים כל שנה בכתבי אישום פליליים או משמעתיים, בהם מעורב שוטר אחד או יותר. מדובר על ממוצע של למעלה מארבעה אישומים בשבוע (!), כמות שבאופן יחסי לגודלה ולמהותה של המשטרה כארגון נורמטיבי שומר חוק, מצביעה על עשייה משמעותית ואפקטיבית"!
0
0

השבוע (שלישי, י”ג בתשרי תשע”ח) התקיים אירוע לציון 25 שנים לכינונה של המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה. באירוע השתתפו; שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, מנכלית משרד המשפטים, פרקליט המדינה, שופטי בית המשפט העליון בדימוס, פרקליטי מדינה לשעבר, סמפכל משטרת ישראל וראש אגף חקירות ומודיעין, משטרה, מקימי המחלקה וראשיה בעבר ובהווה וכן אנשי המחלקה לחקירות שוטרים לדורותיה.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה בפייסבוק’ או בטוויטר.

דבריו הנדירים של עורך דין  אורי כרמל, מנהל המחלקה לחקירות שוטרים גם בידיעה, כי יגיעו לתקשורת אשר נשא מטילים אור חדש על תפקידיה ותפקודה של המחלקה תפקידה של המחלקה לחקירות שוטרים “השומרת על השומרים” שמטבע הדברים מעדיפה כמתחייב לעשות את עבודתה הרחק מן הזרקורים ולהביא באומץ את תוצאות חקירות פנים מעל לכל שיקולים פוליטיים במטרה לשמור על טוהר השורות במשטרה, בלי מורא ומשוא פנים, כדי להבטיח את אמון הציבור במשטרת ישראל.

פורטל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, מביא את הנאום המלא והחשוב של מנהל המחלקה לחקירות שוטרים, עורך דין כרמל; “לפני חצי יובל שנים, הוקמה המחלקה לחקירות שוטרים (מחש) כמחלקה בפרקליטות המדינה. מדובר היה בסטארט אפ חדשני. במרבית המשטרות בעולם ‘חקירות השוטרים’ מתנהלות עד היום במתכונת של ‘חקירות פנים’.

מטבע הדברים, משטרות ברחבי העולם, אינן מוכנות להפקיד את מלאכת החקירות של אנשיהן בידי גורם חיצוני. וגם גורמים פוליטיים, הממונים על משטרות אלה, אינם ששים להוציא מסמכותם נושא רגיש זה. כך היו הדברים גם בישראל עד שנת 1992.

עורך דין  אורי כרמל, מנהל המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה | צילום: דוברות משרד המשפטים | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
עורך דין  אורי כרמל, מנהל המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה | צילום: דוברות משרד המשפטים | עיבוד צילום: שולי סונגו ©

לפני 25 שנים, במהלך של מנהיגות חכמה ובמבט ארוך טווח של כמה אנשים, שהחזיקו באותה עת בעמדות מפתח רלוונטיות, נתקבלה החלטה על אזרוח המחלקה ונעשתה פעולה נחושה ונמרצת לשינוי המציאות הנוהגת. חמישה מתוכם ראויים לציון מיוחד;

  • פרקליטת המדינה דאז, דורית ביניש, לימים נשיאת בית המשפט העליון.
  • שר המשפטים דאז, דן מרידור.
  • שר המשטרה דאז, רוני מילוא.
  • מפכל המשטרה דאז, רב ניצב יעקב טרנר.

במהלך אמיץ, המתעלה מעל שיקולים פוליטיים וענייני אגו, שתכליתו להבטיח את אמון הציבור במשטרה ולשמור על טוהר השורות בה, הועברה סמכות החקירה לגבי שוטרים מן המשטרה לפרקליטות המדינה, והופקדה בידיו של פרקליט ממחוז ירושלים, עורך דין מר ערן שנדר, מייסד המחלקה, לימים פרקליט המדינה.

ברבות השנים, בתהליך אבולוציוני, בחסות פרקליטי המדינה והיועצים המשפטיים לדורותיהם, התפתחה ‘המחלקה לחקירות שוטרים’ מיחידת חקירות לכוח משימה משולב, הכולל – יחידת מודיעין מובחרת ומצוידת היטב; יחידת פרקליטות המתמחה בניתוח משפטי של עבירות שוטרים ובניהול תיקים קשים אלה בבתי המשפט; וצוות תומך ומיומן של אנשי מנהלה מסורים.

לא מעט אירועים המתאפיינים באלימות משטרתית מיותרת, בשימוש לרעה בסמכות…”

מערך החקירות במחלקה, הפרוש בכל הארץ, שהיה מושתת על חוקרים-שוטרים מושאלים מהמשטרה, אוזרח בעשור האחרון ואויש בחוקרים וחוקרות אקדמאיים צעירים, עובדי פרקליטות המדינה, אשר נבחרו במשורה בתהליכי מיון קפדניים.

החוקרים האזרחים הוכשרו למשימה על ידי השוטרים המנוסים והוותיקים, אשר פרשו בהדרגה לגמלאות, בדרך לעצמאותה המוחלטת של המחלקה.

המשטרה היא אולי הגוף הרגיש והחיוני ביותר בחברה דמוקרטית. היא הגוף האוכף המרכזי המבטיח את הסדר הציבורי, הביטחון האישי ושלטון החוק בחיי היום יום של תושבי הארץ כולה. התנהלות המשטרה מקרינה על התנהלות החברה. המשטרה היא ארגון עתיר כוח וסמכויות. כידוע, כוח עלול להשחית.

תכלית קיומה של המחלקה היא לשמש ‘שומר סף’ לסייע בריסון הכוח, לשמור על טוהר המידות בקרב השוטרים, לחשוף מעשי עבירה ולתת לפיקוד המשטרה כלים שיסייעו בביעור תופעות משחיתות בארגון ובסילוק עשבים שוטים מהערוגה הטובה של הארגון.

השוטרים, נשלחים מדי יום למשימות מורכבות ורגישות, הכרוכות לא אחת בסיכון חיים שמתממש; וזאת במציאות של חברה מקוטבת ומשוסעת, רב-תרבותית ומרובת קונפליקטים. בארגז הכלים של השוטר מצוי, בין היתר, כלי לא שגרתי, אשר לא הופקד בידי שום עובד ציבור אחר: הסמכות לעשות שימוש בכוח סביר לביצוע המשימה; לרבות כוח קטלני, לעיתים.

בכל יום מתמודדים השוטרים עם שלל משימות בחיכוך גבוה עם אזרחים. בחלק לא מבוטל של המקרים, נעשה שימוש כזה או אחר בכוח, מכורח הנסיבות. לעיתים תוך שיקול דעת מוטעה, אך שאינו עולה כדי עבירה.

כל ארוע כזה, גם בהעדר מעשה עבירה, הוא פוטנציאל לתלונה. בין אם היא מוגשת בתום לב על ידי אזרח, שמתקומם נגד הפעלת הכוח נגדו, אף אם ננקט באורח מידתי בנסיבות העניין – ובין אם התלונה מוגשת משיקול זר, על ידי אזרח שהסתבך עם החוק.

וכך, נערמות התלונות במחלקה לחקירות שוטרים ואנשיה מחויבים לבצע סינון מקצועי ומדוד;

מחד – המחלקה מחויבת לחשוף מעשי עבירה של שוטרים, בפרט נגד אוכלוסיות מוחלשות, כאלה החשופות לשיטור יתר. וישנם למרבה הצער, לא מעט אירועים המתאפיינים באלימות משטרתית מיותרת, בשימוש לרעה בסמכות, ואף מעשי התעמרות של ממש.

מאידך – מחויבת המחלקה לחקירות שוטרים להיזהר מאוד שלא “לשפוך את התינוק עם המים” ולהימנע מתיוגו של שוטר כחשוד בפלילים, רק כי נקט שימוש בכוח במהלך פעילות מבצעית. כל זאת, לבל תיווצר הרתעת-יתר של שוטרים הגונים וטובים, אשר אצבע קלה על הדק החקירה עלול להרתיעם מלדבוק במשימותיהם וגרום להם להסס בטרם יחתרו למגע כשהדבר נחוץ.

מדובר באיזון עדין מעין כמותו, שלחוקרי המחלקה ולפרקליטיה מומחיות ייחודית בהפעלתו וביישומו. האחריות המוטלת עלינו היא כבדה.

אורח או מבקר לרגע, שאינו מצוי בלב העשייה של ‘המחלקה לחקירות שוטרים’ יתקשה לאמוד את עומק שיקול הדעת המוקדש למיקוד נכון של הקצאת משאבי המחלקה וניתובם למקומות הראויים ולניתוח האירועים תוך ברירת המוץ מן התבן, והבחנה בין מראית-עין למהות.

נקיטת צעד פיקודי משמעותי נגד שוטר שסרח, משדרת מסר ערכי ברור, המהדהד בארגון כולו ומורה את הדרך בה יש ללכת. מנגד, ככל ששוטר שסרח מוחזר לתפקידו כאילו לא ארע דבר – גם כאן משודר מסר פיקודי שיש בו לכוון התנהגות ולקבוע  נורמות.

המחלקה לחקירות שוטרים אינה מבחינה בין אדם לאדם לפי צבע, דת, לאום, או השתייכותו מגזרית. כולם שווים בעיניה”.

המחלקה לחקירות שוטרים חוקרת אירועים רגישים ומורכבים בהם נעשה שימוש בכוח; אגב הפרות סדר בעת פינוי מאחז בשומרון; בעת ביצוע הריסת בית בפזורה הבדואית; במחאה חברתית של בני העדה האתיופית; בהפגנות החרדים בירושלים. ועוד כהנה וכהנה.

כל אירוע כזה טעון מטבעו במטען חברתי או פוליטי, ביחסי יהודים וערבים, באפליית מיעוטים, במתח בין דת ומדינה. במקרים כאלה נפתח זרקור ציבורי רב עוצמה על עבודת המחלקה.

בנסיבות כאלה, כאשר תוצאות החקירה, אינן משביעות את רצונו של מי מהמעורבים או מבעלי העניין – תמיד עלול להיות מי שיעשה שימוש בשיח הציבורי לצרכיו, ללא קשר למקצועיות החקירה, לדיות הראיות שנאספו או לצדקת ההחלטה במישור המשפטי.

הדרך היחידה שבה המחלקה לחקירות שוטרים, יכולה להתקיים בתווך הרגיש והטעון הזה, היא לדבוק באמות המידה המקצועיות – ובהן בלבד.

המחלקה לחקירות שוטרים אינה מבחינה בין אדם לאדם לפי צבע, דת, לאום, או השתייכותו מגזרית. כולם שווים בעיניה. היא אינה מבחינה בין שוטר רם דרג לזוטר ואינה נותנת “הנחות” לפי מעמד.

המחלקה לחקירות שוטרים אינה סוטה מאמות המידה המקצועיות גם אם תוצאות עבודתה צפויות “לא לספק את הסחורה” בהתאם לציפייתו של גורם מעוניין כזה או אחר. המחלקה לחקירות שוטרים דבקה בעמדותיה המקצועיות גם כאשר התוצאה עשויה להביך גורם רם דרג כזה או אחר, במשטרה או מחוצה לה, וליצור אי שקט במערכת.

גם כאשר מוגש כתב אישום אל בית המשפט – המערכה לא תמה: השופט מורגל לראות את השוטר, בדרך כלל, כנציג החוק, ואילו את המתלונן ‘המחלקה לחקירות שוטרים’ כמי שחבריו יושבים בדרך כלל על ספסל הנאשמים. וכאן – עולם המושגים מתהפך.

כפועל יוצא, נטל הראיה והשכנוע בתיקי המחלקה הוא כבד. למרות זאת, אחוזי ההרשעה גבוהים מאוד.

למעלה מ- 200 תיקי חקירה מסתיימים כל שנה ב’כתבי אישום פליליים’ או משמעתיים, בהם מעורב שוטר אחד או יותר. מדובר על ממוצע של למעלה מארבעה אישומים בשבוע (!), כמות שבאופן יחסי לגודלה ולמהותה של המשטרה כארגון נורמטיבי שומר חוק, מצביעה על עשייה משמעותית ואפקטיבית!

מטבע הדברים, תוצרי עבודתה של המחלקה לחקירות שוטרים עלולים לפגוע בטווח הקצר, לעיתים, בתדמית המשטרה, וכמובן בשוטרים זוטרים ובכירים כאחד.

“נחשפה תת-תרבות בתחום ההטרדות המיניות וניצול מרות על ידי מפקדים, במהלך דרמתי שהעניק למשטרה הזדמנות פז לערוך שינוי תרבותי…”

בנסיבות אלה, עלול מאן דהו לזהות בטעות את עבודת המחלקה ככזו הפוגעת במשטרה, ולהתייחס אל המחלקה כאל ‘ארגון עוין’ שיש להצר את צעדיו או להחלישו. גישה זו מוטעית, כמובן, מיסודה. היא מעולם לא הייתה נחלת רוב רובם של מפקדי המשטרה לדורותיהם, אך יש להזהיר ולהיזהר מפניה.

לאורך השנים, נהנתה המחלקה לחקירות שוטרים, בדרך כלל, משיתוף פעולה של מרבית מפקדי המשטרה ואנשיה, וחלק ניכר מהישגי המחלקה הם פרי שיתוף פעולה פורה זה; מידע רב-ערך זרם באין מפריע מהמשטרה למחלקה לחקירות שוטרים ביחס לשוטרים שסרחו; ניתן סיוע מבצעי ותמיכה בהכשרת החוקרים בדרכים שונות ומגוונות.

בזכות שיתוף פעולה ערכי זה, חשפה המחלקה בשנים האחרונות פרשיות שחיתות חמורות, תופעות של פגיעה בטוהר המידות ודליפת מידע רגיש. כמו כן, נחשפה תת-תרבות בתחום ההטרדות המיניות ואף ניצול מרות על ידי מפקדים, במהלך דרמתי שהעניק למשטרה הזדמנות פז לערוך שינוי תרבותי, שכולנו תקווה, כי יקרום עור וגידים במהלך הזמן.

מחלקה בסדר הגודל של המחלקה לחקירות שוטרים, לא הייתה יכולה לעשות את כל אלה אלמלא הגיבוי שניתן לה לאורך השנים מצד פרקליטי המדינה והיועצים המשפטיים לדורותיהם.

ראשי המערכת הכירו מאז ומתמיד ברוח המיוחדת המנשבת במחלקה; במסורת הערכית והחברתית שהתגבשה בה, ברקמה האנושית ובאווירה המשפחתית המאפיינים אותה. בקיומו של אתוס ‘המחלקה לחקירות שוטרים’ המועבר מדור לדור ופעלו כדי להבטיח רציפות והמשכיות בין מנהל מחלקה אחד לממשיכו, תוך שמירה על יציבות המחלקה ועל ביטחונם המקצועי של אנשיה, חברי “להקת הסלמונים“, השוחה תדיר נגד הזרם, במעלה הנהר.

במלאת חצי יובל לכינונה של המחלקה בראשית השנה הבאה עלינו לטובה, אבקש להודות לכל אחת ואחד מכם, אנשי המחלקה לחקירות שוטרים לדורותיה וכל אלה שתמכו בעבודת המחלקה במשרד המשפטים ובמשטרת ישראל, על תרומתכם לעשיית המחלקה לאורך השנים, תרומה  שחשיבותה הציבורית והחברתית לא תסולא בפז”. סיכם את נאומו מר אורי כרמל, מנהל המחלקה לחקירות שוטרים.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן