קיבוץ עֵין גֵּב בהלם ובזעם. עם היוודע אתמול (רביעי, י”ט בשבט תשע”ז) החלטת של בית משפט השלום בעיר עפולה שדחה את עתירת הקיבוץ, הממוקם על השפה המזרחית של הכנרת בשטחה של מועצה אזורית עמק הירדן, כנגד הצבת גדר ורשת הבטיחות, באזור מה שנטען, כי בו אנדרטת הנופלים של הקיבוץ ורשת בטיחות באזור מסוכן ב’חוף עין גב‘.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
המשרד להגנת הסביבה הגיב בשביעות רצון על החלטת בית המשפט בעפולה בעקבות צו שהוציא המשרד לקיבוץ עין גב להסרת הפגיעה בסביבה החופית, שלגביו הגיש הקיבוץ בקשה לביטול באמצעות השר להגנת הסביבה וחבר הכנסת זאב אלקין; “אנחנו שמחים על כך, כי בית המשפט הותיר את הצו על כנו. לא מדובר על אכיפה מול גורם עברייני הגורם לפגיעה בסביבה, אלא על קיבוץ ותיק, שעשה בשטחים הציבוריים כבשלו. המשרד להגנת הסביבה, פועל בנחישות מול כל מי שיציב חסימות בפני הציבור שיימנעו ממנו את הגישה החופשית לחופי הים והכנרת“.
בקיבוץ עין גב, מבהירים, כי הפעלות שנעשו ב“שטח המריבה” בו הוציא המשרד להגנת הסביבה, צו להסרת פגיעה בסביבה החופית של ימת הכנרת, נעשה עקב ירידת המפלס ונסיגת המים, נוצר גובה של 4 מטרים, בין שטח אזור כפר הנופש לבין החוף החשוף המסכן את השוהים בקרבתו העלולים ליפול.
הקיבוץ, הודיע אמש (ד), כי הוא מתכוון לערער על ההחלטה התמוהה של בית המשפט ועל השימוש הלא הוגן של המשרד להגנת הסביבה, בחוק לשמירת הסביבה החופית, במקרה ספציפי זה, בתוך פגיעה חמורה בתשתית ענף התיירות בקיבוץ וסיכון האורחים והציבור הרחב המבלה בחוף. זאת ועוד, טוענים בקיבוץ עין גב; “המשרד להגנת הסביבה, נוקט בקטנוניות תמוהה מול קיבוץ עתיר זכויות. החוגג את שנתו ה-80 (שמונים) להקמתו!
█ תמוהה הגישה של סילוק גדר התוחמת את אנדרטת הנופלים
מר יוסי רקח – מנהל כלכלי קיבוץ עין גב ועמיתו מר חיים סתתיהו – מנהל תיירות עין גב פרסמו הודעה משותפת וממנה עולה, כי; “מדובר על גדר רשת, הפרושה מעל קיר תומך, כאשר לקיר התומך עצמו, דווקא נתן בית משפט אישור, והוצג היתר בנייה, אך לא הגדר הפרושה מעליו. הקיר בהיתר והגדר הבטיחותית, נמצאים בתחום שטחי החכירה של הקיבוץ לצרכי כפר הנופש, כחלק משמירת הסביבה החופית ובטיחות הנופשים ולא נגדה ואין מקום להסרת הרשת”.
בכל מקרה ולא כפי שהציג המשרד להגנת הסביבה, מטעמים השמורים עמו, טוענים מר רקח ומר סתתיהו; “קיים מעבר בחוף לטובת הציבור הרחב, זאת מאחר ו’הכנרת‘ אינה מגיעה כבר מספר שנים לקו המים ולכן, אינה חוסמת המעבר.
הקיבוץ, מבהיר, כי לא ניתן להעמיד שומרים לאורך האזור. עוד אומר הקיבוץ, כי במידה והכנרת תחזור לקו המים המקורי מלפני שנים, ישמח הקיבוץ להסיר את הגדרות והרשתות הבטיחותיות”.
כפי שציין השר להגנת הסביבה בתגובתו, עין גב הינו קיבוץ ותיק, בעל זכויות רבות בהתיישבות במקום חשוף מול רמת הגולן, הגנה על גבול המדינה והתעקשות על השארות בכנרת, למרות התקפות חוזרות ונשנות של הסורים במלחמת העצמאות, פעולות בהן נהרגו חברי קיבוץ רבים ולכן, תמוהה הגישה של סילוק גדר התוחמת את אנדרטת הנופלים של הקיבוץ.
█ המשרד להגנת הסביבה, מבזה עצמו בהצגת צילומים שאינם רלוונטיים
זהו אתר רגיש ביותר המטופח ונשמר על ידי משפחות הנופלים והקיבוץ מזה שנים רבות והקיבוץ אינו מוכן לבזות את הנופלים בכך שיערכו שם פיקניקים ציבוריים או שהאתר ישמש כמקום להשלכת פסולת או עשיית צרכים וכדומה, המאפיינים לעתים את הנופשים הצעירים בחופי הכנרת הציבוריים וכי יש הכרח להקמת גדר כזו בסמוך לאנדרטה, בכדי לשמור על כבוד הנופלים במערכות ישראל.
בעניין המסעדה הוותיקה הקיימת בקיבוץ כבר מעל שבעים שנים, קיימת הפרדה בין הרחבת המסעדה לבין חצר המסעדה. בשטח של ההרחבה התקבלה הטענה מבית המשפט, כי קיים היתר משנת 2007 להצבת פרגולות ו-בית משפט, אישר להתאים את הבנוי הקיים של הפרגולות לבינוי כפי שאושר כייעוד של השטח לשימוש הקיבוץ, בהוראות ‘תכנית ג’ 17748′.
מאחר ושטח ההרחבה של המסעדה, הוקם לפני מעל שבעים שנים, קשה למצוא בארכיוני מחלקת הרישוי בוועדה המקומית את המסמך המאשר הרחבה זו.
ובכל מקרה הצילומים שצורפו להודעה של המשרד להגנת הסביבה, הנם צילומים ישנים ולא מעודכנים משנת 2003. המשרד להגנת הסביבה, מבזה עצמו בהצגת צילומים שאינם רלוונטיים רק בכדי לכופף את המערכת המשפטית לטובתו בקטנוניות תמוהה.
עולה, כי הצו מחייב את הקיבוץ להסיר שורה של חסימות שהציב לאורך הסביבה החופית ושביל סובב כנרת, שמנעו גישה חופשית וכך ב-1 במאי 2017, החוף יחזור לציבור הרחב. העתירה טופלה על ידי עורכת הדין פנינית נוה מפרקליטות מחוז צפון. מטעם המשרד להגנת הסביבה, פעלו מול הקיבוץ עורכת הדין ליאורה עופרי ומר אלי גבאי ויחידת עיט”ם של רשות הטבע והגנים.
קיבוץ עין גב, נוסד ב-6 ביולי 1937 (כ”ז בתמוז ה’תרצ”ז) במסגרת ישובי “חומה ומגדל“. מייסדיו היו חברי גרעין “בתלם” מתנועות החלוץ והבונים בגרמניה, שהתאחד ב-1935 עם קבוצה מבוגרי תנועת נצ”ח מצ’כוסלובקיה וארצות הבלטיות. לפני עלייתם לקרקע עברו המתיישבים הכשרה באפיקים, כפר גלעדי ו-גבעת חיים, וישבו באופן זמני בחצר כנרת. הקיבוץ, הוקם על אדמות חברת “קדמת כנרת” שנרכשו על ידי קרן קימת לישראל במימוןן יהדות גרמניה.
“שטח המריבה” משתרע על פני כשני קילומטרים שעל חוף הכנרת, במשך שנים הוא היה חסום למעבר חופשי של הציבור. החסימות שהוצבו, כללו גדרות בגבול המזרחי, הצפוני והדרומי; גדר נוספת שמוקמה לאורך רצועת החוף בשטח שבין כפר הנופש לבין חצר משק הקיבוץ; וכן חלק ממסעדת הדגים (רחבה וחצר).
