עו"ד מוני עזורה פרשת השבוע

פרשת יתרו, קסם מקראי בהצגת חוקה עתיקה: עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת

פרשת השבוע, פרשת יתרו, מציגה; "קסם מקראי" של הצגת חוקה עתיקה – עשרת הדברות לעומת החוקה האמריקאית שהיא חוקה צעירה, ומעניין להשוות ביניהן. עקרון הפרדת הרשויות המקראי היא פרי יצירתו של יתרו שהציע למשה; לגבי הרשות המחוקקת; כיום החשוב ב'חוקי היסוד' לטעמי, הוא; חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הקובע, כי; "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם" וכן כי;"אין פוגעים בקנינו של אדם" וכן, כי; "אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת".
0
0
יתרו מגיע עם ציפורה וילדיה לפגוש את משה ובני ישראל, ומציע למשה לשים שופטים שיפחיתו ממנו את נטל ההנהגה | צילום: ויקיפדיה
יתרו מגיע עם ציפורה וילדיה לפגוש את משה ובני ישראל, ומציע למשה לשים שופטים שיפחיתו ממנו את נטל ההנהגה | צילום: ויקיפדיה

נכון. היום אני בן 57 ואני חוגג, אבל אי אפשר להתעלם גם מאירועי השבוע בראי המקרא ולכן, מוגשת לכם באהבה ניתוח שלי של פרשת השבוע; השבוע התקיים מפגש חשוב לעם ישראל בין נשיא ארה”ב מר דונלד טראמפ לבין ראש ממשלת ישראל מר בנימין ביבי נתניהו. מפגש בעל חשיבות היסטורית, במישור המדיני, כאשר ארצות הברית היא האומה הגדולה וותיקה ואילו ישראל היא מדינה קטנה וצעירה. לעומת זאת, פרשת השבוע, פרשת יִתְרוֹ, הפרשה החמישית בספר שמות, מציגה; “קסם מקראי” של הצגת חוקה עתיקה – עשרת הדברות לעומת החוקה האמריקאית שהיא חוקה צעירה, ומעניין להשוות ביניהן.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר

מפגש חשוב לא פחות התקיים ב‘פרשת השבוע’ בין יתרו חותנו של משה, לבין משה ושם נוצרה לראשונה עיקרון הפרדת הרשויות (להזכיר, כי במדינת ישראל הרשות מחוקקת היא הכנסת, הרשות שופטת היא בית המשפט ורשות המבצעת היא הממשלה). עקרון הפרדת הרשויות המקראי היא פרי יצירתו של יתרו שהציע למשה; לגבי הרשות המחוקקת – “עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי, אִיעָצְךָ, וִיהִי אֱלֹהִים, עִמָּךְ; הֱיֵה אַתָּה לָעָם, מוּל הָאֱלֹהִים..“. לגבי הרשות השופטת – “וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. כב וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת…“. הפרשה מזניחה את הרשות המבצעת – הממשלה, כי אז הקדוש ברוך הוא היה הרשות המבצעת ומובילת הדרך!.

 החוקה המקראית היא “עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת”;

לוח עשרת הדיברות בין אדם למקום בין אדם לחברו;

  • לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי
  • לֹא תִרְצָח
  • לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה…לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם
  • לֹא תִנְאָף
  • לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא
  • לֹא תִגְנֹב
  • זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ
  • לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר
  • כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ
  • לֹא תַחְמֹד.

הרבה כבוד רוחשים ל”חוקה המקראית – עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת” ודי אם נזכיר את דברי הנסיך הירדני חסן בן טלאל ( الحسن بن طلال) אחיו של חוסיין, מלך ירדן, ויורש העצר בשנים 1965–1999, במאמר שכתב בעיתון “ג’ורדן טיימס” שם התייחס למות חפים מפשע בהתקפות טרור; “היכן עשרת הדיברות שניתנו למשה? היכן קריאתו של ישו‘אהוב את אויבך‘? היכן האיסור הקוּרְאָני של הריגת חפים מפשע?. וכן את העובדה, כי עשרת הדיברות, בתרגום לאנגלית בגרסת המלך ג’יימס, תלויים על קיר בית משפט במדינת פנסילבניה ועוד הרבה כבוד.

‘החוקה האמריקאית’ משנת 1790 פותחת במילים מסקרנות; “אנו העם של ארצות הברית, במטרה ליצור ברית שלמה יותר, לבסס את הצדק, להבטיח שלום מבפנים, לערוב להגנת הציבור, לקדם את רווחת הכלל ולהגן על ברכות החירות, לנו ולצאצאינו אחרינו, מקבעים ומחילים חוקה זאת לארצות הברית של אמריקה“.

פרופסור אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון (2006-1995) | צילום: ויקיפדיה
פרופסור אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון (2006-1995) | צילום: ויקיפדיה

החוקה האמריקאית התייחסה בתחילה רק לקביעת שיטת הממשל בדומה לחלק הימני של עשרת הדברות, המדבר על שלטון האל, אך הבינה, כי חוקה שכזו היא חסרה התייחסות לזכויות הפרט ולכן התחילו בביצוע “תיקונים לחוקה” במסגרת “מגילת הזכויות“, והחוקה תוקנה עד היום כבר 27 פעמים!!!.

 מדינת ישראל, מסתבכת מדי יום ביומו עם הקמת חוקה לישראל

התיקון החשוב הוא התיקון הראשון, אשר אוסר על חקיקת חוקים שעוברים על אחת מהמגבלות הבאות; הופכים דת כלשהי לדת המדינה או מעדיפים דת אחת על פני אחרת. מונעים את חופש הדת. מפרים את חופש הדיבור. מפרים את חופש העיתונות. מגבילים את חופש ההתארגנות. מגבילים את הזכות לבקר את השלטון.

עם הקמת המדינה, נבחנה האפשרות לראות בעשרת הדיברות כחוקה לישראל, אך אפשרות זו נדחתה, מאחר והקביעות לא תרצח וכיוצא באלה, יכולות להיות כסעיף בחוק העונשין ולא כזכות על.

הכנסת חוגגת השבוע את יום הולדתה, דחתה את חוקה המקראית כחוקה לישראל המודרנית וגם דחתה את ההצעה שמגילת העצמאות תשמש כחוקה. הכנסת “חיפשה” משהו חדשני מודרני ואולי אף יותר מארצות הברית, אך עד היום, משום מה, לא מצאה.

נשיא בית המשפט העליון דאז, פרופסור אהרן ברק, קבע ש”חוקי היסוד” (כיום ישנם 15 חוקי יסוד) הם בגדר החוקה של מדינת ישראל וזו הייתה הגישה המקובלת במשך כל כהונתו בתפקיד זה. עם המתנגדים לגישה זו, נמנה עמיתו, שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין זיכרונו לברכה. כיום החשוב ב‘חוקי היסוד’ לטעמי, הוא; חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הקובע, כי; “אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם” וכן, כי;”אין פוגעים בקנינו של אדם” וכן, כי; “אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.

הנה ראינו, כי ארצות הברית הגדולה ידעה להקים חוקה ואילו מדינת ישראל, מסתבכת מדי יום ביומו עם הקמת חוקה לישראל. מה יהיה?

שבת שלום.

0
0



אודות הכותב

מוני עזורה

* הכותב עו"ד עזורה מוני הבעלים של משרד עורכי הדין, הינו בוגר אוניברסיטת תל אביב ובעל רישיון עריכת דין מאז 1988. מומחה בייצוג זוכים בתיקי הוצל"פ (הוצאה לפועל) ודיני חברות. חייבים בתיקי פשיטות רגל, חברות במסגרת פירוק ו/או הקפאת הליכים, מייצג הורים בנושאי חינוך שונים, מייצג בעתירות מינהליות, ערעורים אזרחיים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן