פורום כאן נעים

פגישת ראש הממשלה עם המאבטח ששב מירדן

נתניהו: "שמחתי לפגוש הבוקר את השגרירה עינת ואת המאבטח זיו. הם מייצגים את מדינת ישראל - ומדינת ישראל לא שוכחת את זה אפילו לרגע אחד".

כיצד להתנהג באירוע טביעה סרטון מד"א

כיצד להתנהג באירוע טביעה | סרטון בשפה העברית באדיבות מד"א.

שלישיית הגשש החיוור בחוף הים

הגשש החיוור בתכנית "סופסופ" בשנת 1988, מנחה גבי גזית. ערוץ 1.

יוסי ביטון הפקת קיץ 2017

יוסי ביטון הפקת קיץ 2017 | איפור קיץ.

איך ניצחו הצמחוניים (פיל ו-תאו) את הטורף אריה

איך ניצחו הצמחוניים (פיל ו-תאו) את הטורף הלביאה

ילד מיוחד, וסוס מיוחד | חובה לצפות

כשהגעתי הביתה וצפיתי בסרטון הבנתי את העוצמה של אותו רגע של בני ארז הלוקה ב'תסמונת ויליאמס' והסוס הרגיש.

מפעל הפיס

צהל איתם – ולמענם

צהל איתם - ולמענם | כך נראה ההאקתון הצה"לי שמפתח פתרונות לקשיים של ילדים אוטיסטים. עוד טכנולוגיות שפותחו בפרויקט המיוחד, עכשיו באתר צה"ל: http://bit.ly/2vsq4w7

שום פלפל ושמן זית עם חיים כהן – קרין גורן

שום פלפל ושמן זית עם חיים כהן - קרין גורן.

נעים לעקוב אחרי

פרשת השבוע

פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא | מה מטרת אוהל מועד? | אהובה קליין

אוהל מועד היה מסמל את הקשר עם ה' ועם ישראל באמצעות משה. אלא שהקשר של ה' והשראת השכינה על עמו היא תמיד בהתאם למסירות עם ישראל לקב"ה וכאשר עם ישראל, נמצא בירידה רוחנית הדבר גרם לריחוק ה' מעמו, לכן בעקבות חטא העגל אמר ה' כי את כיבוש הארץ, ילווה מלאך ולא ה' בכבודו ובעצמו.
חטא העגל | ציור של אהובה קליין | כל הזכויות שמורות על היצירה (c).
חטא העגל | ציור של אהובה קליין | כל הזכויות שמורות על היצירה (c).

אחד הנושאים בפרשה הוא חטא העגל – שחטאו בו ישראל לאחר קבלת תורה בעקבות חטא זה ה' מאוד כועס על בני ישראל. התורה, מציינת, כי משה, לוקח את אוהל מועד ונוטה אותו מחוץ למחנה: כפי שנאמר בפרשה: "וּמֹשֶׁה ייִקַּח אֶת-הָאֹהֶל וְנָטָה-לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, הַרְחֵק מִן -הַמַּחֲנֶה, וְקָרָא לוֹ, אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָיָה, כָּל-מְבַקֵּשׁ יְהוָה, יֵצֵא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וְהָיָה, כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל-הָאֹהֶל, יָקוּמוּ כָּל-הָעָם, וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ; וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה, עַד-בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה. וְהָיָה, כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה, יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן, וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְדִבֶּר, עִם-מֹשֶׁה. וְרָאָה כָל-הָעָם אֶת-עַמּוּד הֶעָנָן, עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְקָם כָּל-הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ, אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ. וְדִבֶּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה פָּנִים אֶל-פָּנִים, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ; וְשָׁב, אֶל-הַמַּחֲנֶה, וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן נַעַר, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל". [שמות ל"ג, ז -י"ב]

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

 השאלות הן:
א] מה משמעות אהל מועד והרחקתו מחוץ למחנה?
ב] מדוע עמדו עם ישראל בראותם את משה הולך לאוהל מועד?
ג] ה' מדבר אל משה פנים אל פנים- הכיצד?

 התשובות הן:

אוהל מועד והרחקתו על ידי משה – המשמעות; רש"י, אומר על המילים; "וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת-הָאֹהֶל "- הנאמר כאן – הוא בלשון הווה על ידי משה, שטוען: אם אוהל מועד מנודה לרב – מנודה לתלמיד. ובהמשך רש"י מביא גם את דברי תנחומא: "אמר ר' שמעון בן לקיש: משה, דרש קל וחומר, אמר: המנודה לרב, מנודה לתלמיד, אמר: כיוון שבלבו של הקב"ה עליהם אף אני פורש מהם".

במילים אחרות, אמר משה; היות וה' כועס על עם ישראל בשל חטא העגל גם אני פורש מהם וכיצד מתבטאת התרחקותו של אלוקים מהעם? התשובה לכך: דברי ה'; "כי לא אעלה בקרבך". לגבי מידת המרחק, סך הכל אלפיים אמה, כפי שנאמר; "אך רחוק יהיה ביני כאלפיים אמה" [יהושע ג', ד]. 

פירש יונתן בן עוזיאל; יתכן שהטעם לאלפיים אמה – על מנת שיוכלו בני ישראל – לבוא אליו בשבת. והיה נקרא המקום בשם: אוהל מועד– הוא בית ועד למבקשי תורה"כָּל-מְבַקֵּשׁ ה', יֵצֵא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד" – כאן רש"י מביא שני פירושים;

א] דברי תנחומא; הרי לא נאמר: כל מבקש משה, אלא נאמר: כל מבקש ה' מכאן למדו; "המקבל פני זקן כאילו מקבל פני השכינה" –אין זקן – אלא כינוי לאיש חכם, לשון נוטריקון; זה שקנהחכמה.

ב] "כָּל-מְבַקֵּשׁ ה', יֵצֵא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד" – אפילו מלאכי השרת, כשהיו מבקשים את מקום השכינה, חבריהם אומרים להם, כי הוא נמצא באוהלו שלמשה.

רבינו בחיי, הולך בדרך רש"י ומבהיר, כי על פי המשפט; "וּמֹשֶׁה ייִקַּח אֶת הָאֹהֶל" המשמעות; כי ההתרחשות בלשון הווה, כך היה נוהג תמיד משה – לוקח את האוהל ועניין הריחוק מעם ישראל – היה בעבור 'חטא העגל'.

אך הוא מדגיש, כי מהמילים; "כָּל-מְבַקֵּשׁ ה', יֵצֵא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד" – מלמד אותנו הכתוב; שלא הייתה שורה השכינה על עם ישראל באותו זמן ולכן מן הראוי היה שהכתוב, יציין; "כל מבקש משה" אלא מכאן לומדים שמשה נקרא בשם המיוחד בדומה ליעקב אבינו שהיה נקרא: בשם אל – כמו שנאמר: "ויקרא לו אל אלוקי ישראל.." [בראשית ל"ג]

רבינו בחיי מביא עוד דוגמאות, כמו למשל; לגבי מלך המשיח; הוא נקרא גם בשם המיוחד כפי שנאמר; "וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו" [ירמיהו כ"ג]  וכן נאמר גם על ירושלים; ".. וְשֵׁם־ הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה ׀ שָֽׁמָּה"; [יחזקאל מ"ח, ל"ה] ולכן אל תקרא שמה – מלשון שם – אלא – שמה – מלשון שם ומדוע? מפני שהדבק בדבר – נקרא על שם הדבר שידבק בו – ונקרא השליח בשם השולח ולכן גם המלאכים, נקראים במקומות שונים בכתובים בשם המיוחד. על פי המדרש; משה הרחיק את אוהל מועד הרחק – זה כמטחווי קשת – ושיעורו: מיל..

הרב שמשון רפאל הירש, מסביר; כי עניין הוצאת האהל ממחנה ישראל – היה משהו סמלי כלפי עם ישראל – על מנת שיבינו בחוש את הכרזת ה' – "כי לא אעלה בקרבך" ועם כל זה ה' נמצא תמיד קרוב אל משה ולכל אחד שמבקש את ה' ומעוניין לדעת מה רצון ה'.

משה בדרך לאוהל מועד | ציירה [שמן על בד]: אהובה קליין (c)
משה בדרך לאוהל מועד | ציירה [שמן על בד]: אהובה קליין (c)

כאן נרמז לעם ישראל – כי הקשר של הקב"ה עם עמו ימשיך להתקיים ויש תמיד תקווה להחזרת עטרה ליושנה. עניין זה מרומז במילים: "ואדעה מה אעשה לך" [שמות ל"ג, ה], באהל לא שכן ה' וגם לא שום דבר אלוקי אחר, אלא זה היה מקום ששם דר משה ולכן משרתו – יהושע נשאר תמיד בתוכו ויהושע, היה נער ואליו לא ירד עמוד הענן, אלא רק כאשר היה מגיע משה אל האהל, אז ירד עמוד הענן ועמד בפתח האהל.

עמידתם של עם ישראל – בראותם את משה. נאמר; "וְהָיָה, כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל-הָאֹהֶל, יָקוּמוּ כָּל-הָעָם, וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ". מסביר רש"י; כי עם ישראל היו עומדים מפניו של משה ולא היו יושבים עד שלא נראה לעיניהם.

תנחומא מסיק מכך מסקנה; "מכאן שצריך אדם לעמוד לפני הזקן ומלפני חכם ואב בית דין ומלך ויהא עומד עד שיכסו מפניו".

ה' מדבר עם משה פנים אל פנים. נאמר; "וידִבֶּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה פָּנִים אֶל-פָּנִים, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ". אור החיים, מסביר: כפי שיעור ההכנה שמשה היה מתכונן לקבלת השכינה –כך היה משיגה, ובנוגע למילים; "כאשר ידבר איש אל רעהו ניתן ללמוד מדברי שלמה המלך; "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם". [משלי כ"ז, י"ט].

כמו שאדם מתנהג ומתייחס אל חברו, כך יזכה ליחס דומה אליו מאת חברו. ואם לא יתייחס בכבוד אל חברו – לא יזכה לקבל גם כבוד מחברו. כך גם בעבודת ה' אם האדם יבחין שלבבו יתאווה ויחשוק בה' ובעבודתו – זה סימן, כי ה' אוהב אותו.

 רבינו בחיי, מסביר בשלושה אופנים;

א] על דרך הפשטה' ממש דיבר אל משה – כאיש אל רעהו –פנים אל פנים ואין מחיצה ביניהם ובכך היה משה נבדל ומורם מעל שאר הנביאים- לפי שה' דיבר אתו ישירות.

ב] על דרך המדרש – הכוונה ללשון של כעס. אמר ה' אל משה; משה, לא אמרתי לך כשאני עליהם בכעס אתה ברצון – כאשר אתה בכעס אז אני ברצון, אבל עכשיו אני כועס על עם ישראל וגם אתה כועס עליהם – לכן שוב אל המחנה – כי בזמן ששנינו כועסים על ישראל בגלל חטא העגל, מי יקרב את ישראל? ולכן נאמר שה' דיבר אל משה פנים אל פנים.

אמר ר' יהושע בן לוי; איננו יודעים אם השפל הגביה את עצמו- כלומר אם משה הגביה את עצמו, או הגבוה שהוא ה'- השפיל את כבודו, אלא כביכול גבהותו של עולם הרכין עצמו שנאמר: "וירד ה' בענן" ועוד דרשו במסכת ברכות: בפרק "הרואה" –"ושב אל המחנה" – אמר ה' למשה; להשיב את האהל אל המחנה, ואם לא ינהג כך – הרי יהושע משרתו – אשר נאמר עליו; "וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן נַעַר, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" – ישמש תחתיו. בכל מקרה לא יצא הדבר לבטלה.

ג] ועל על דרך הקבלה; ה' דיבר עם משה פנים אל פנים כמו שנאמר: "פה אל פה אדבר בו" [במדבר י"ב] ואין זה דומה למצב שבו נאמר: "פנים בפנים דיבר ה' עמכם" [דברים ה, ד] כי זה בהשגתם של ישראל – לפי שהייתה מראה בתוך מראה, כמו שכתוב; "וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה יְהוָה בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְהוָה וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵיהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה." [במדבר י"ד, ד]

לסיכום, אוהל מועד היה מסמל את הקשר עם ה' ועם ישראל באמצעות משה. אלא שהקשר של ה' והשראת השכינה על עמו היא תמיד בהתאם למסירות עם ישראל לקב"ה וכאשר עם ישראל, נמצא בירידה רוחנית הדבר גרם לריחוק ה' מעמו, לכן בעקבות חטא העגל אמר ה' כי את כיבוש הארץ, ילווה מלאך ולא ה' בכבודו ובעצמו.

וכל עניין הוצאת האוהל מהמחנה סימלה את כעסו של ה' אל העם מפאת חטא העגל. אך למרות כל החטאים שהעם חוטא, אלוקים אינו נוטש את עמו לעולם. כמו שנאמר; "כִּי לֹא ייִטושׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַיעֲזֹב". [תהלים צ"ד, י"ד].

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c).

תגובות



  • אודות הכותב

    אהובה קליין

    בס"ד,
    אהובה קליין היא אומנית ומורה. תחומי עניין שלה; אומנות היא אומנית המציירת ציורי תנ"ך המשמשים מדרשי תמונה לפסוקי מקרא. מאיירת ספרים, עוסקת בכתיבה; שירה מקראית, מאמרים תורניים ופרוזה. היא אוהבת מוזיקה אהובה ושירים תורניים. ספרים אהובים; תנ"ך וספרי עיון ברוח היהדות והמקרא.
    בעלת טור בשנים האחרונות ב'פורום נעים' של 'פורטל כאן נעים'
    http://forum.kan-naim.co.il/viewforum.php?f=13
    ובעל בלוג; 'בראי התנ"ך'
    http://ahuvaklein.blogspot.co.il/
    *כל המצולם ונכתב בדף זה היא בעלת הזכויות שמורות לאהובה קליין (c).

    שינוי גודל גופנים